8

301 31 14
                                    

הארי קם לאט לאט והבין שהוא לא במיטתו ולא של לוטי. הוא הסתובב לאט לאט לראות שהוא מחבק את הקראש של תקופתו הארוכה לואי טומלינסון. כמובן שהוא התחיל להתחרפן! כלומר מי לא, אבל הוא לאט לאט הרגיע את עצמו בדיוק בזמן שלואי יתעורר.

"היי הארי ישנת טוב?" אמר לואי בקול מחוספס.

"אממ כן, ואתה?" הארי אמר לאט וקם לישיבה. הוא הביט סביב בחדר ואירועי היום הזה חוזרים אליו אט אט, הוא יוצא בבהלה מהמיטה.

"היי, היי היי מה לא בסדר?" אמר לואי כשהוא זקוף, מחכך את עינו ומעביר יד בשיערו.

"אני-אני לא זקוק לט-אה-אום ג-קבל ה-הו-אום." הארי אמר מגמגם.

"לא לא לא אתה לא הולך הביתה, אתה יכול לגור כאן איתי אני לא יכול לתת לך לחזור הביתה." לואי אמר בקול חמור ועומד כעת מול הארי, שני הנערים ניצבים כעת זה מול זה.

"לו אני צריך ללכת הביתה אתה לא יכול להחזיק אותי כאן, אני אראה אותך מחר בבוקר בסדר?" הארי אמר והמשיך להשיג את הדברים שלו ונכנס לחדר של לוטי כדי להשיג את התיק שלו, למרבה המזל היא כבר הייתה למטה.

"האז, אתה לא יכול לחזור אתה תיפגע שאתה לא עוזב." לואי אמר מנסה לעצור אותו.

"תראה לואי אני יודע שאתה מנסה להיות הגיבור כאן, אבל זה לא יעבוד בסדר? אני צריך ללכת הביתה כבר אמרתי שאני אראה אותך מחר עכשיו יש לך את המספר שלי, אני אודיע לך אם כל דבר רע קורה עכשיו אני זז." הארי אמר בקול חמור, זה הפחיד את לואי שהוא מעולם לא ראה את הארי כועס והארי כועס הוא הארי מפחיד.

לואי אכן זז דקה לאחר שהארי סיים לדבר מכיוון שקולו הנמוך החמור של הארי החזיר אותו.

הארי הלך במדרגות נפרד מכולם ועזב.

בשאר הלילה חיכה לואי וחיכה שהארי יתקשר, אבל הוא מעולם לא עשה זאת, בהתחלה לואי חשב שכל דבר בסדר, אבל אחר כך לאורך כל הלילה הוא התחיל לפחד, מפחד שקרה משהו גרוע יותר, לאורך כל הלילה המחשבות החמירו וגרוע מכך עד שפרץ והתקשר להארי בשעה שתיים לפנות בוקר

צלצול

צלצול

צלצול

"שלום?"

"הארי?"

"כן לואי, למה אתה מתקשר מאוחר?"

"כדי לוודא שאתה בסדר."

"ובכן אני חי אז."

לואי שמע צחקוק יבש אחרי שהארי דיבר.

"האם הערתי אותך?"

"אממ לאלא."

"מה עשית?"

"אממ הייתי- אהה-ג-מנקה כ-כמה חתכים זה הכל."

"אוי הארי..אני מצטער."

"זה לא אשמתך לו לא היה לך שום קשר לזה."

"כן אבל אם גרמתי לך להישאר .."

"זה היה גרוע יותר לו."

"יכול היה להיות טוב יותר?"

"לא לו זה לא היה."

לואי שמע אנחה בצד השני.

"אממ אני יכול לצאת איתך לדייט?"

"הו לואי טומלינסון רוצה לקחת אותי לדייט?"

שניהם צחקקו

"כן לואי טומלינסון רוצה לקחת את הארי סטיילס לדייט."

"כן אני אשמח לו"

שני הבנים חייכו

"נהדר, טוב אממ בעוד שבועיים אנחנו לוקחים חופשה אז נשמח שתצטרף."

"אני אהיה שם לו."

"זה מעולה לאב."

"ובכן עדיף שאלך לבית ספר מחר טומלינסון."

"בסדר אממ לילה טוב לאב."

"לילה טוב לו."

לואי הלך לישון כשהוא הבין באותו לילה בידיעה שהארי בסדר והוא גם יצא לדייט עם האדם החמוד ביותר שפגש אי פעם.

בעוד כמה רחובות משם סוף סוף הארי הלך לישון בבית עם חיוך על הפנים.



















my best friends brother-(עברית)Where stories live. Discover now