היה זה ערב קריר, אחרי שהגיבורים שלנו הביסו את עש לילה. הם ישבו להם על גג נהנים מכמה דקות של רוגע.
חתול שחור סיים את בקבוק הקולה שלו תוך שניה וחצי והתחיל להתנדנד על המעקה.
"בואו נשחק משהו" הוא אמר. "כן, זה יכול להיות נחמד" אמרה ויספריה "מה נשחק?"
חתול שחור חשב לרגע ואז קפץ "אמת או חובה!"
כפי שברור החיפושית לא הייתה בעד. אבל בעזרת יכולות שיכנוע מופלאות, תרתי משמע, של שאר הגיבורים היא נשארה לשחק. וכמו שאנחנו יודעים היא מזליסטית ממש. הבקבוק נעצר עליה ועל חתול שחור.
"אמת או חובה?" שאל חתול שחור. החיפושית גילגלה עינייה "חובה" חתול שחור אפילו לא עצר לחשוב. "חובה עלייך לנשק אותי" החיפושית נהייתה אדומה. "נשיקה נשיקה!" קרא בר שריון ומולטי מאוס הצטרפה.
"אמת!" היא קראה במין לחץ. חתול שחור חייך, מאוהב בה לחלוטין. "אוקי. הפעם נוותר לך. אמת שאי פעם הרגשת כלפיי משהו?"
החיפושית שתקה.
איך היא תסביר את כל המחשבות שעברו לה בראש בחצי שנה האחרונה. אחרי שהיא הפנימה שהיא ואדריאן לא ממש יכלו להיות יחד היא התחילה לשים לב לחתול שחור, למסירות, להומור, אפילו היא שמה לב שהוא גם נראה טוב. אבל הלב שלה סירב לוותר על אדריאן. האם היא אוהבת את חתול שחור? לא, לא כמו שהיא אוהבת את אדריאן. האם היא הרגישה אליו כלפיו פעם משהו? היא עדיין מכחישה למרות שכן.
"סליחה חתלתול. לא" היא אמרה.
הוא התאכזב והם המשיכו לשחק.
YOU ARE READING
דמיון מופלא
القصة القصيرةסיפורים קצרצרים, רעיונות לפאנפיקים, או סתם קטעים חמודים, והכל מהראש שלי. והכל על החיפושית המופלאה. * כל פרק הוא סיפור/קטע בפני עצמו *