דמיון מופלא

עוברת מימדים

הסיפור שלנו מתחיל בילדה מקסימה. אבל לא כולם חושבים שהיא מקסימה, ילדים בבית הספר שלה מציקים לה כי היא אוהבת ספרים. אבל העולמות המקבילים הם המקום היחיד אליו היא יכלה לברוח ולהרגיש טוב.
"תדמיין את זה מארק! עולם שבו אין גיבורי על! אין אקומות! אין כוחות מיוחדים! עולם משעמם ביותר! זה יכול להיות כל כך מגניב!"  מארק הוא החבר היחיד שלה אבל מארק הגיב בצורה שהיא לא ציפתה לו "זה נשמע מזעזע. מאיפה הרעיון המוזר ביותר הזה??"

הוקמות ממקום מסתרו שלח אליה אקומה.
"שלום לך עוברת מימדים, אני הוקמות. אני אתן לך את הכוח לשלוח אנשים למימדים אחרים ובתמורה את תתני לי את המופלאים של החיפושית והחתול שחור" היא עצמה את עיניה ונתנה לרגשות השלילים להשתלט עליה. "בתור התחלה העביר אנשים מהמימד בלי גיבורי העל לכאן, אוכיח למארק שזה לא  מוזר."

(אי שם בעולמנו אנו.)
"מארק מהחיפושית המופלאה גיי!" קראה רוניה במין כעס לדניאל שאמרה שמתאים למארק וג'וליקה לצאת. "הוא לגמרי בקטע עם נתניאל!" "בדיוק!" חיזקה אותה סול "וגוליקה בכלל עם רוז!!"
דניאל עיקמה את אפה "אם היינו בעולם של המופלאה עכשיו בטח הייתי מקבלת אקומה" הן צחקו "סליחה שצעקתי" אמרה רוניה "הלוואי ובאמת היינו בעולם של המופלאה" "הלוואי" אמרו דניאל וסול במקהלה.
ולפתע הן ישבו בפארק.
"אהההההההה" סול צרחה בקול הכי החזק שלה. "איפה אנחנו לעזאזל"

עוברת מימדים הביטה בהן. "אתן בפריז. בעולם שבו יש גיבורי על, אני היא עוברת מימדים. עליי ללכת להביס את גיבורי העל. אם אתן רוצות להשאר כאן עיזרו לי. הודיעו לכולם על כך שיש עולם כמו שלכן."
דניאל רוניה וסול החליפו מבטים מרוגשים, נשמו עמוק ובמין תיאום מוחלט הן צרחו "אההההההההההההההההההההה"
"אני מתרגשת!" אמרה סול
"אני יותר!" אמרה רוניה
"אני מאוהבת בעש לילה!" אמרה דניאל וכולן הביטו בה. "מה אתן מסתכלות עליי ככה! בזכותו אנחנו כאן"
עוברת מימדים הייתה קצת מבולבלת. אבל בלי לחשוב יותר מידי היא התחילה לשגר אנשים שהיא לא חיבבה למימדים אחרים. "לכו תעשו את העבודה שלכן" היא אמרה והבנות החליפו מבטים מהר. "קודם למאפיית דופן-צאנג!" הכריזה סול. "לא!!! קודם לבית הספר!" אמרה רוניה "ממש ממש לא! בוא נלך לבדוק עם מארק אם הוא גיי!" אמרה דניאל. רוניה וסול לא הספיקו לסתור לדניאל על טימטומה הרב כי עוברת מימדים אמרה "הוא נמצא שתי רחובות מכאן, מהבניין שם שמאלה, תוכיחו לו שיש אנשים ממימד אחר" הבנות החליפו מבטים "נו כבר!!" צעקה עליהם עוברת מימדים. הן התחילו לרוץ.

הן עמדו שם מול כניסת הבניין וראו את נתניאל מצמיד את מארק לקיר, קרובים מידי.
"הגענו בזמן לא טוב, בוא נחזור" אמרה סול במבוכה "כן... אולי כדאי שנחזור. וקיבלת את ההוכחה שלך דניאל" אמרה רוניה דניאל הביטה בנתניאל ומארק וצעדה קדימה הם קלטו אותן "היי מה את עושה?!? " לחשה לה סול "עוברת מימדים אמרה לנו להגיד לו שאנחנו ממימד אחר, חוץ מזה. בטח סתם לא הבנתן את הסיטואציה נכון" "את יותר עיוורת מאדריאן את יודעת?!" אמרה רוניה בגילגול עיניים. הם נעמדו שלושתן מול נתניאל ומארק. זו הייתה דקה שלמה של שקט.
"אתן צריכות משהו?" שאל נתניאל אחרי כבר שזה הרגיש לו מוזר. דניאל החליפה מבטים. "מארק לא בקטע עם ג'וליקה?" היא אמרה. מארק נחנק במין צחוק וצעד אחורה כי הוא לא כל כך מסתדר עם אנשים. "איך את יודעת מה השם שלי ואיך את מכירה את ג'וליקה!" אמר מארק במין פחד קל.
"אנחנו ממימד אחר" היא אמרה בגילגול עיניים. "ולא ענית לי על השאלה שלי"
"מה זאת אומרת מימד אחר?!" הסתכל עליה מארק. רוניה דחפה את דניאל והתחילה להסביר.
"אנחנו בעזרת אקומה באנו לכאן ממימד אחר. עולם שבו אין גיבורי על. בעולם שלנו יש סידרה בשם החיפושית המופלאה על החיפושית ואתם חלק ממנה"
"יש לי כמה שאלות" אמר מארק בטון נמוך.
"קודם תענה על מה ששאלתי. אתה לא בקטע עם ג'וליקה?!" אמרה דניאל, נדחפת.
נתניאל ומארק התחילו לצחוק. "ג'וליקה בכלל יוצאת עם רוז. ומארק גיי" אמר נתניאל. "פשוט זה לא ידוע לכולם כי יש מלא הומופובים באזור שלנו כמו הבת של ראש העיר" הוא אמר בגילגול עיניים. "כן קלואי נוראית" אמרה סול ונתניאל הרים גבה "גם את קלואי אתן מכירות??" "כן, ואת כל מי שבכיתה שלך" אמרה רוניה.
מארק הצביע "אפשר לשאול שאלה?" רוניה הינהנה לחיוב. "איך זה שאנחנו חלק מסידרה על החיפושית המופלאה? אנחנו לא מכירים אותה אפילו" הוא אמר במבוכה. "בטח שאתם מכירים אותה! זו מרינ-" סול הצמידה את היד שלה לפה של רוניה "סתומה! אסור שידעו שמרינט זו החיפושית!" צעקה עליה דניאל. כולם ביחד הכו בידם על ראשם. "את סתומה, את יודעת?" אמרה רוניה. "מי שמדברת"
נתניאל נדחף "שניה אם אתן יודעות מי זו החיפושית, אתן יודעות גם מי זה חתול שחור?" "כן זה אדריאן" אמרה דניאל בלי לחשוב. רק מוכיחה שאין לה הרבה שכל. מארק ונתניאל החליפו מבטים מופתעים ברמות. "דניאל את משהו מיוחד" אמרה סול. "ברור לכם שאתם לא מספרים את זה לאף אחד. נכון?" מארק ונתניאל הינהנו כאחד.
"תוכיחו לנו שאתן ממימד אחר" אמר מארק פתאום אחרי חצי דקה של מחשבה.
"אני לא יודעת איך לעשות את זה." אמרה סול במבוכה "עוברת מימדים אמרה לנו להגיד לך אבל לא איך להוכיח לך." מארק התחיל להגיד משהו אבל פתאום קולו פסק בשל קריאה חזקה. "החיפושית המופלאהההה"  אור אדום ורוד זורח דחף אותן חזק ופתאום הן הופיעו בחזרה בחדרה של דניאל.

ולשלושתן עבר אותו דבר בראש
'אף אחד לא יאמין לנו'