"אין לך למה להסתובב כאן.., תצא החוצה או שתחזור לחדר" ג'אנגקוק אמר והשפלתי את ראשי, קדתי לו וקפצתי לחדר עם המקל שמצאתי במקלחת, אחרי כמה דקות של קפיצות הגעתי לחדר ונכנסתי לחדר "אני הולך, שימו עליו עין" ג'אנגקוק אמר במבט עצבני "כן בוס" 2 השומרים אמרו.
"אני אצא רק לכמה דקות..לא יותר.." אמרתי בשקט ויצאתי מהחדר עם המקל, קפצתי בחשאיות לדלת היציאה, לאחר כמה דקות הצלחתי לצאת מהארמון והתחלתי לטייל בממלכה, ראיתי המון ילדים חמודים משחקים אחד עם השני זה העלה לי חיוך על הפנים, הרחתי מאפים טעימים דרך המאפיה אז נכנסתי לחנות וראיתי המון לחמים ועוגיות, היו שם עוגיות שהיו דומות למה שאבא שלי היה מכין לי, חייכתי ולקחתי לי כמה בשקית והלכתי לשלם, זה "10,000וון" היא אמרה ונתתי לה את הכסף ויצאתי מהחנות, טעמתמ את העוגיות "מממ~טעים", העוגיות היו מאוד טעימות.
"אני חושב שמאוד טוב לך להיות האוכל של התולעים... אייש אתה כל כך הרבה עשית בשבילי עם אתה חושב שטוב לי בלעדיך אז אתה צודק טוב לי בלי החוקים המסריחים שלך! עכשיו הכל תחת שליטתי!" ג'אנגקוק אמר "מ-מר ג'יי.." השומר אמר בקול מפוחד טיפה "מה!?" ג'אנגקוק אמר בקול עצבני "ג'-ג'ימין ל-לא ב-בחדר ו-והוא ל-ל-לא ב-באר-רמון..ב-בדקנו ב-בכול ה-הארמון ו-הוא ל-לא נ-נמצא.."הוא הסתכל על השומר ותפס בפניו "אל תדאג תשאיר את זה לי ואתה תלך חזרה לארמון ותכין לי ולו ארוחת בוקר!" ג'אנגקוק אמר עצבני "כ-כן בוס" השומר אמר והלך להכין לג'אנגקוק ולג'ימין ארוחת בוקר.
ילד קטן בא אליי והתכופפתי אליו בזהירות "שלום לך" אמרתי וחייכתי, נתתי לו עוגייה אחת הוא לקח וחייך "חמוד" אמרתי והוא הלך בחזרה לילדים האחרים, המשכתי לטייל בממלכה ופתאום הרגשתי מישהו תופס את ידי בחוזקה "אתה באמת חמוד, מתחשב, טוב עם ילדים, אבל הרשתי לך לצאת?!?" שמעתי את קולו של ג'אנגגקוק והשפלתי את ראשי והנדתי את ראשי "קדימה ילד תחזור לחדר אני אתן לך בגדים לארוחת הבוקר שלנו" ג'אנגקוק אמר והנהנתי, קפצתי עם המקל לארמון, לאחר כמה דקות הגעתי לארמון ונכנסתי, הסתכלתי על ג'אנגקוק במבט אשם "הנה קח את החליפה הזאת" ג'אנגקוק אמר ונתן לי חליפה לבנה "למה צריך ללבוש מפואר לארוחת בוקר?.." שאלתי בקול חלש
"כי אולי אתה עומד על החוקים שלי אתה הרי לא הומלס... " ג'אנגקוק אמר "אבל זה רק ארוחת בוקר.." אמרתי בלחש "זה לא סתם ארוחת בוקר ילד" ג'אנגקוק אמר "יש לי שם אתה יודע.." אמרתי בלחש כדיי שהוא לא יישמע "אני אקרא לך איך שבאלי" הוא גיחך וליטף את שפתיי, הסמקתי והסתכלתי הצידה כדיי לא לשמור איתו על קשר עין "יש לך 20 שניות להיות מוכן ולהיות כבר למטה.." ג'אנגקוק אמר לי והייתי בשוק "20 שניות?! א-אני לא א-אספיק ב20 שניות.." אמרתי "תנסה אבל בסדר אתן לך 30 שניות, *מ* *ע* *כ* *ש* *י* *ו*" ג'אנגקוק אמר וקפצתי מהר לחדר שלו, לאחר כמה שניות הגעתי וסגרתי את הדלת, התחלתי להתארגן, לאחר כמה שניות סיימתי להתארגן, ניסיתי לקפוץ כמה שיותר מהר ללמטה אבל לא רציתי ליפול וללכלך את החליפה..
"ג'ימין! הזמן עבר הייתה חייב כבר להיות כאן!" ג'אנגקוק אמר וקפצתי אליו מהר, לא שמתי לב ונפלתי, קמתי מהר מהריצפה והמשכתי לקפוץ אליו "בוא אני יעזור לך" הוא הרים אותי לידיים והושיב אותי על הכיסא "תודה.." אמרתי והסתכלתי על האוכל שהיה על השולחן, זה היה נראה ממש טעים, היה על השולחן פאנקייקים עם תותים, קצפת ושוקולד בצד, תה, קפה ושוקו בקנקנים ועוגה לקינוח "נכון נראה טוב?? אין בנאדם בעולם שהיה מוותר על כל הדבר הנפלא הזה" ג'אנגקוק אמר והנהנתי, הסתכלתי על האוכל במבט רעב כי לא אכלתי כלום חוץ מהעוגיות שקניתי "למה אתה מחכה?? תאכל" ג'אנגקוק אמר וחייכתי חיוך גדול, התחלתי לאכול את הפאנקייק
"מאז שראיתי אותך... הלב שלי נעצר, הלב שלי הרגיש משיכה מאוד חזקה כלפיך זה כיאלו אני לא רוצה שתעזוב שנתיים וחצי זה כלום אבל אם אני אבקש ממך להישאר עד מתי שאני יחליט?" ג'אנגקוק אמר ועצרתי לאכול "מ-מה?.." אמרתי בשוק "א-אבל מה עם ה-הלימודים?..ו-והמ-משפחה שלי?.." שאלתי בקול חלש "לימודים?!, אחחח אתה נותן לי זמנים.. אבל משפחה?! למה אתה חייב משפחה?!" ג'אנגקוק ענה ונבהלתי "י-יש לי מ-משפחה א-אני צריך ג-גם ל-לראות אותם מ-מדי פ-פעם.." עניתי בקול מפוחד
"ואם אני לא אתן לך לראות אותם~?" הוא אמר "מ-מה?.." עניתי מפוחד "א-אתה ל-לא יכול ל-לעשות א-את זה!" אמרתי בקול מפוחד "דווקא זאת זכותי בייב" הוא אמר והתחלתי לפחד "ב-בייב?!.." אמרתי בקול מפוחד וראיתי אותו קם והולך לכיווני "כן בייבי, פעם ראשונה קוראים לך בשם הזה?~?" הוא אמר והתחלתי לפחד ממש "מ-מה א-אתה ע-עושה?!.." אמרתי בקול מפוחד "אני עושה מה שבאלי בייבי" הוא ליטף את גופי והרים אותי לידיים "ה-היי! ת-תוריד א-אותי!!" הרמתי את קולי, שמתי לב שהוא לוקח אותי לחדרו ופה ממש התחלתי לפחד
"בייבי, עכשיו אנחנו נשחק משחק אבל אתה תצטרך להתאפק" הוא אמר "ל-לא!!" צעקתי עליו "ת-תעזוב א-אותי!!" - "שלא תעיז לצעוק עליי!!" הוא הרים את קולו וזרק אותי על מיטתו, הוא התקדם אליי, התחלתי לבכות מרוב שפחדתי
"תתפשט! עכשיו!" נבהלתי והתחלתי לרעוד, המשכתי לבכות ולא הקשבתי לו "אתה רוצה שאני יעשה את זה?? חבל, זה לא יהיה נעים!!" הוא אמר ובכיתי יותר חזק, הורדתי את החולצה ואת המכנס שלי ונשארתי רק עם הבוקסר, כולי רעדתי, פחדתי, רציתי לחזור הביתה לאבא שלי "עד הסוף!" הוא צעק והנדתי את ראשי בזמן שהמון דמעות זולגות על הלחיים שלי ושאני רועד בלי הפסקה
YOU ARE READING
• Blood Of King • Boy×boy
Romanceפארק ג'ימין, נער בן ה16 שתמיד אהב לעזור לאביו בלאפות מאפים ואחרי זה לאכול אותם אבל הוא הכי אהב לאכול את העוגיות עם השוקולד בפנים וסוכריות מעל, כל בנאדם היה חולם לאכול עוגיות כאלה אבל רק חבל שאף אחד לא קנה פה, לקראת יום הולדת ה17 של ג'ימין הוא קיבל מ...
