Episode 4

434 27 4
                                    

הוא צעק והנדתי את ראשי בזמן שהמון דמעות זולגות על הלחיים שלי ושאני רועד בלי הפסקה "אתה מוריד?! או שאני נותן לך כאלה סימנים שאתה תצטער על זה שלא הקשבתי לי" הוא אמר והורדתי לאט את הבוקסר שלי "יופי ילד טוב " הוא אמר בקול סקסי והסתכלתי עליו בוכה, רועד מפחד "עכשיו לפתוח רגליים" הוא אמר והנדתי את ראשי, לא יכולתי להפסיק לבכות או לרעוד.. רציתי שזה ייפסק "אני רואה שאנחנו הולכים בדרך הקשה, אוקיי" ג'אנגקוק אמר והתחלתי לפחד עוד יותר, הוא הכניס 2 אצבעות לחורי "אהה!!!~" צעקתי מכאב, ניסיתי להוציא את אצבעותיו ממני "ת-תפסיק!!!~" צעקתי ובכיתי חזק

"הגניחות שלך עושות לי את זה~קדימה בייבי תמשיך~" הוא אמר "ד-דיי!!!!!~" צעקתי "ת-תפסיק!!!~ ב-בקשה!!!~" צעקתי ובכיתי חזק "עכשיו יהיה כואב" הוא אמר והוא התחיל להתפשט, הסתכלתי עליו בפחד והבנתי מה הוא הולך לעשות עכשיו, הוא הוריד את כול הבגדים שלו והוא התחיל להיכנס אליי " *אהה!!!!!!~*" צעקתי ובכיתי חזק " *דייי!!~*" רעדתי מפחד, ניסיתי לעצור אותו "סוף סוף יוצא לי לזיין בנאדם אחרי כמה שנים שלא יכולים למצוא מישהו בשבילי~" הוא אמר, ניסיתי לבעוט בו, ניסיתי לעצור אותו מלהכאיב לי, מלאנוס אותי "אהה!!!!~" צרחתי "ת-תפסיק!!!~ב-בקשה!!!~" בכיתי חזק 'באלי ללכת הביתה, באלי לחזור אבא שלי, אני מתגעגע הביתה' חשבתי

"עכשיו נעבור למשהו לא כיפי" הוא אמר והסתכל עליי במבט משועשע "אתה יודע מזה?" הוא אמר והנדתי את ראשי כשהעיניים שלי אדומות כמו דם ודמעות שזולגות בלי סוף על הלחיים שלי, רועד בלי סוף מהפחד "עכשיו שלא יהיה לי משעמם מהגניחות שלך אני ידחוף לך תפוח, תראה איזה ענקי ואדום הוא ~ טיפה גדול אבל לא נורא" הוא אמר ועיניי נפתחו משוק ומפחד, הנדתי את ראשי כמה פעמים ובכיתי חזק "בייבי אין מה לעשות זאת לא תהיה פעם האחרונה שאני אזיין אותך" ג'אנקוק ליטף את פני והפך אותי עם גב אליו "וואלה כן יכאב לך ממש, להכניס יקח כמה דקות" הוא אמר והנדתי את ראשי, ניסיתי להתחמק ממנו, הוא הכניס את התפוח לתוך חורי וזה כאב ממש " *אהה!!!!!!!~*" בכיתי וצרחתי חזק

"יש עוד הרבה מה להכניס~זאת רק התחלה בייבי" הוא אמר והנדתי את ראשי, בכיתי חזק, הרגשתי שכול התפוח נכנס לחורי " *אהה!!!!~*" בכיתי " *תפסיק!!!!~*" - " עם זה יפול! אני אדחוף לך עוד אחד!" הוא אמר ובכיתי חזק " *ת-תוציא את זה!!!!!*" צעקתי וגמרתי, שמעתי מישהו דופק בדלת של החדר "בוס! יש מתקפה!" שמעתי את אחד השומרים צועק לג'אנגקוק בזמן שאני בכיתי בלי הפסקה "מה זאת אומרת!!!? " הוא צעק התלבש, ויצא מהחדר בטריקה "תקרא לשומרים שישמרו לי עליו  ואם!!  יפול מראשו שיערה! אני מוציא לך את כל  העצמות מהגוף, מובן??!!!" ג'אנגקוק צעק ונבהלתי "כ-כן בוס!" השומר ענה ואני נשארתי על המיטה מכוסה בשפיך + דם עם עיניים אדומות ונפוחות ושכול הגוף שלי רועד בלי סוף, "פ-פאפא.." אמרתי בלחש ובכיתי, רציתי את אבא שלי שיהיה פה לצידי וירגיע אותי כמו שהוא היה עושה לי לפניי שהגעתי לפה, הוא היה מחבק אותי ומלטף את שיערי והיה לוחש לי באוזן שהכול יהיה בסדר

"תתקפו אותם! שלא ינסו להיכנס לפה!!" ג'אנגקוק אמר "כן בוס!" השומר ענה.

קמתי מהמיטה בזהירות והתלבשתי, לאחר כמה דקות התלבשתי ולקחתי את המקל ואת הטלפון, שמתי את הטלפון בכיס והלכתי למקלחת, לא הצלחתי כמעט ללכת, הלכתי כמו זקן עם המקל, כאב לי ללכת בגלל ג'אנגקוק, לאחר כמעט 15 דקות הגעתי למקלחת, נכנסתי למקלחת וסגרתי ונעלתי את דלת המקלחת, התחלתי להתפשט, לאחר כמה שניות התפשטתי ומילאתי את האמבטיה במים, לאחר כמה דקות האמבטיה התמלאה, נכנסתי לאמבטיה, נשכבתי באמבטיה, הסתכלתי על התקרה והתחלתי לבכות "פאפא..אני מתגעגע הביתה..אני רוצה ללכת הביתה.." אמרתי בבכי ולקחתי את הטלפון שלי והתקשרתי לאבא שלי, הוא ענה "היי קטנצ'יק שלי! איך בקאספיין?" אבא שאל בחיוך גדול דרך הטלפון "אבא.." אמרתי והתחלתי לבכות לו דרך הטלפון "מ-מה קרה?! ל-למה אתה בוכה!?.." אבא שאל בדאגה דרך הטלפון "א-אני ר-רוצה לחזור הביתה.." אמרתי "א-אני מתגעגע הביתה.." אמרתי דרך הטלפון בבכי "לא טוב לך שם?" אבא שאל מודאג "ל-לא.." עניתי דרך הטלפון "אתה רוצה שאני אשלח אליך ספינה ותחזור הביתה?.." אבא שאל דרך הטלפון "ז-זה בילתי א-אפשרי.." עניתי לו "כשהגעתי ל-לפה החיילים ש-של הממלכה ר-רצחו ש-שם את כ-כולם, את כול מי שהיה ב-בספינה א-אבל ה-הצלחתי ל-להתחמק.." אמרתי לו דרך הטלפון "אני אנסה למצוא דרך להחזיר אותך הביתה..בסדר מתוק שלי?" אבא אמר לי ברוגע דרך הטלפון "ט-טוב" עניתי וחייכתי טיפה "ב-ביי אבא.." עניתי לו "ביי מתוק שלי" אבא אמר דרך הטלפון וניתקתי את השיחה

לאחר כמה דקות סיימתי להתקלח והתלבשתי, לאחר כמה שניות סיימתי להתלבש, יצאתי מהמקלחת והלכתי עם המקל והטלפון בכיס ללובי, ראיתי את קוקי הורג את האנשים שפרצו לארמון, ראיתי המון דם, הרגליים שלי רעדו, לא הצלחתי יותר לעמוד אז נפלתי על הרצפה.

*נקודת מבט ג'אנקוק*

כשהרמתי את מבטי לכיוון ג'ימין מהר רצתי אליו והרמתי אותו לידיים "בייבי! אתה בסדר!?" שאלתי בדאגה ורצתי למקום שלא ייפגעו לא בי ולא בג'ימין, הסתכלתי על ג'ימין ושמתי לב שהוא בוכה "בייבי..מה קרה?.." שאלתי בדאגה "א-אל ת-תפגע בי.." הוא אמר בקול חלש עם דמעות "אל תפחד אף אחד לא יגע במה ששלי, מבטיח" אמרתי לו בקול רגוע, ראיתי שג'ימין התחיל לרעוד ולהתנשף "בייבי עוד מעט זה יגמר אני אטפל בך" אמרתי כששמתי את האויבים בתוך הארמון הסתכלתי על התמונה של אבי בתוך החדר זה כיאלו הרגיש שהוא נוקם בי  אבל אני תמיד אנצח לא משנה מה, "א-אני רוצה ל-ללכת ה-ה-הביתה.." ג'ימין אמר בבכי

"הביתה ג'ימין לא יצליח לך" הסתכלתי לאחור וראיתי אותם נכנסים לחדר, גיחכתי והוצאתי את הסכין לידיים "חבל שהצטרך לזרוק את גופם לעורבים.." חייכתי והם התחילו לתקוף שאחד מהם פגע בי בכתף, הרגתי חלק מהאנשים שפרצו לארמון, ראיתי את השומרים נכנסים לחדר ונלחמים נגדם

• Blood Of King • Boy×boyWhere stories live. Discover now