"ג'ין?!" שמעתי את ג'אנגקוק צועק לג'ין "אנחנו בחדר שלי!" ג'ין ענה לו וג'אנגקוק נכנס לחדר ונאמג'ון וג'ין קדו לו, ג'אנגקוק הסתכל עליי וחיבקתי את הזרוע של ג'ין בשביל להרגיש מוגן ובטוח, "נרגעת?" ג'אנגקוק שאל אותי והנהנתי, ג'אנגקוק יצא מהחדר וסגר את הדלת.
הסתכלתי על ג'ין "קר לי.." אמרתי לו בלחש "כן, גם לי קר טיפה" ג'ין ענה "מסכים" נאמג'ון גם ענה, ג'ין נכנס מתחת לשמיכה ונכנסתי לידו ונאמג'ון נכנס לידי, נשכבנו כולנו על המיטה, (ג'ין מצד ימין, ג'ימין באמצע ונאמג'ון במצד שמאל) חיבקתי את ג'ין, ג'ין חיבק אותי בחזרה ונאמג'ון חיבק אותי מאחור, כולנו התכרבלנו וזה היה מאוד מחמם.
"קאי איזה הכתרה?? גם ככה קשה לי ואתה עוד מנסה לדחוף לי את זה!" ג'אנגקוק שאל "ההכתרה שלך, אבא שלך נפטר באותו היום אז מצאנו מישהו שיכול לתת את הנאום להכתרה שלך" קאי ענה
"ומי זה?.. רק אל תגיד לי "קאי" כי אתה ממש לא... " ג'אנגקוק ענה "דוד שלך, לדוד שלך יש את הנאום של אבא שלך אז הוא יגיד את הנאום בהכתרה שלך בחודש הבא" - "דוד?? הוא יותר גרוע" נשענתי לאחור ביאוש "טוב נו לפחות לא אותך... " ג'אנגקוק אמר.
בזמן שאני, ג'ין ונאמג'ון התכרבלנו נרדמתי וג'ין שיחק לי בשיער, החבאתי את ראשי בחזהו "חמוד" נאמג'ון אמר בחיוך ונישק את ראשי, "אני הולך לראות מה אם ג'ימיני שלי, ואתה תתחיל לנקות פה" ג'אנגקוק אמר והלך לחדר של ג'ין, לאחר כמה דקות ג'אנגקוק הגיע לחדר של ג'ין והוא נכנס, לא שמעתי אותו נכנס כי נרדמתי "ג'אנגקוק, הוא נרדם" ג'ין אמר בלחש לג'אנגקוק "תביא לי אותו" ג'אנגקוק אמר וג'ין הרים אותי בזהירות עליו ונתן אותי לג'אנגקוק "אל תאנוס אותו, אל תצעק עליו ואל תפחיד אותו, אתה צריך להיות נחמד ורגיש אליו אם אתה לא רוצה שהוא יבכה לך כול היום, לקח לי זמן להרגיע אותו, ואם אתה מתעצבן עליו פשוט תקרא לי.." ג'ין אמר לג'אנגקוק בלחש
"אני לא יודע להיות נחמד... אני גם מעדיף פחות לנסות את זה ..." ג'אנגקוק אמר "פשוט תנסה להיות נחמד" ג'ין אמר וחייך, הנחתי את ראשי על כתפו של ג'אנגקוק והמשכתי לישון "הוא ישן כל כך יפה וחמוד" הרגשתי את ידו של ג'אנקוק מלטף את פני ונותן לי נשיקה בפה "עכשיו אתה מבין אותי ג'ין? למה אני לא אתן לו לעזוב?" ג'אנגקוק אמר "אני מבין אבל זה שאתה באמת מטורף עליו זה בסדר אבל אתה צריך לדעת שגם לג'ימין יש משפחה ויש לו חברים וגם יש לו לימודים, הוא לא יכול להשאר פה לנצח ומה אם יקרה לאבא שלו משהו או לאחד החברים שלו" ג'ין אמר
"אני אחשוב על זה.." ג'אנגקוק אמר, החבאתי את ראשי בשקע צווארו והמשכתי לישון "ממ.." אמרתי בזמן שאני ישן "שששש הכל טוב בייבי" ג'אנגקוק לקח אותי לחדר שלו הוא השכיב אותי בעדינות על המיטה שלו, הוא כיסה אותי בשמיכה ונישק את ראשי "לילה טוב נסיך שלי" ג'אנגקוק אמר והתכרבלתי מתחת לשמיכה.
יום למחרת
"ג'ין! תקרא לג'ימין לרדת לאכול" ג'אנגקוק ביקש מג'ין והוא הנהן,
ג'ין הלך לחדר של ג'אנגקוק, לאחר כמה דקות הוא הגיע ונכנס לחדרו "ג'ימין..קום קטנצ'יק" ג'ין אמר והוריד ממני את השמיכה "האוכל מוכן..קום" ג'ין אמר וג'ימין התעורר אבל הוא היה חצי ער
"ג'ין, מר ג'יי כועס מאוד הוא מחכה לג'ימין כבר יותר מ10 דקות" השומר אמר וג'ין הרים אותי עליו "תצחצח שיניים אחרי האוכל" ג'ין אמר והוא הלך מהר לחדר אוכל, לאחר כמה דקות הגענו לחדר אוכל, ג'ין הושיב אותי על הכיסא לידו וליד נאמג'ון, ג'אנגקוק ישב מולי, אני הייתי חצי ער, רציתי לישון, אני מרגיש שעוד שנייה אני מועך את הארוחת בוקר עם הפנים שלי מרוב עייפות
"מה זה צריך להיות?!" ג'אנגקוק קם מהכיסא והתקדם לעבר ג'ימין בעצבים "גם מאחר גם חצי ער!" ג'אנגקוק צעק ודפק את ידו בשולחן בחוזקה, נבהלתי ונפלתי על הרצפה "תירגע.." ג'ין אמר לג'אנגקוק "טוב... אני מניח שאצטרך לעשות את זה על הבוקר כי אין לי דרך אחרת,
ג'ין, נאמג'ון לכו, עכשיו! ואל תגרמו לי לעשות את זה בעצמי" ג'אנגקוק אמר "אל תאנוס אותו! הוא רק ילד בן 16!" ג'ין הזהיר את ג'אנגקוק, אני התחבאתי מתחת לשולחן, רעדתי, פחדתי, ניסיתי שלא לבכות בקול
"ג'ימין תצא" ג'אנגקוק אמר ויצאתי מהשולחן, הסתכלתי על ג'ין בפחד "אל תעשה לו כלום! הוא ייכנס לטראומה!" ג'ין אמר לג'אנגקוק, רעדתי, פחדתי מג'אנגקוק הוא תפס בפני והפיל אותי לשולחן כך שאני עם הגב אליו
"מממ~ התגעגעתי לתחושת הגוף שלך~" ג'אנגקוק אמר והתחלתי לבכות, ג'ין משך את ג'אנגקוק ממני והוא הושיב אותי על הכיסא "תעזוב אותו כבר! הוא רק ילד בן 16!!" ג'ין צעק על ג'אנגקוק וג'ין התיישב לידי, הוא מזג לי לאכול "תאכל" ג'ין אמר והתחלתי לאכול שאני רועד
"עוד פעם אחת אתה תתערב לי בעניינים! אדון ג'ין אתה!תצטער על זה!!" ג'אנגקוק צעק וג'ין קם מהמקום, הוא לקח את ג'אנגקוק למחוץ לחדר אוכל "אתה לא יכול לאנוס ילד בן 16!" ג'ין צעק "אני כבר עשיתי את זה, ואני יעשה את זה עוד פעם אם צריך!" ג'אנגקוק צעק "אתה לא צריך! אז מה אם הוא איחר והוא טיפה עייף! זה שאתה ניהיה ככה אגרסיבי כלפיי ג'ימין זה מראה שג'ימין יותר ויותר פוחד ממך! אם אתה רוצה שהוא יאהב אותך ושהוא יקשיב למה שאתה אומר כדאי שתיהיה יותר ויותר נחמד ורגיש איתו!"
"אני היה איתו איך שאני רוצה! ואתה לא תגיד לי מה לעשות!" אמרתי בקול עצבני ויצאתי מארמון לנשום אוויר, ג'ין חזר לחדר אוכל והוא התיישב לידי, הוא הסתכל עליי וליטף את שיערי, הפסקתי לאכול והסתכלתי על ג'ין "מתיי אני אוכל לחזור הביתה?.." שאלתי את ג'ין בקול חלש "אני לא יודע..אבל אני מנסה לשכנע את ג'אנגקוק שיחזיר אותך הביתה.." ג'ין אמר וחייך, לאחר כמה דקות סיימתי לאכול "סיימת?" ג'ין שאל והנהנתי
"אני כל כך שונא אותך אבא!! רק בגללך אני כזה!" ג'אנגקוק צעק בעצבים לעבר האוויר, הוא ראה שני ילדים קטנים מתחבאים מאחוריו, הוא הסתכל עליהם והתקופף והם נופפו לו לשלום "היי קטנים ממה אתם מתחבאים" הוא שאל בזמן ששניהם עולים עליו והוא נופל לריצפה, ג'אנגקוק ראה מבוגר רץ לעבר הילדים ולוקח אותם ממנו "א-אני מתצטער! מאוד מצטער!" הוא אמר כמה פעמים וקד לו
"למה אתה מפחיד אותם?" ג'אנקוק שאל והוא הסתכל אליהם "הם גנבו ת-תפוחים מר ג'יי" הוא ענה בקול מפוחד והוא הסתכל עליו במבט עצבני "אם! הם יבואו אליי ככה אתה תמצא את עצמך בצינוק" הוא צעק ונתן לו כסף "לך" ג'אנגקוק אמר בקול אדיש והאיש הלך.
ראיתי שנאמג'ון נכנס לחדר אוכל "בוקר טוב" הוא אמר בחיוך "בוקר טוב נאמג'ון" ג'ין אמר גם בחיוך "בוקר טוב" אמרתי בחיוך ורצתי לחבק את נאמג'ון, נאמג'ון חיבק אותי בחזרה והרים אותי עליו, הוא נישק את ראשי כמה פעמים "אכלת?" נאמג'ון שאל והנהנתי, הוא הוריד אותי והוא התיישב ליד ג'ין, נאמג'ון מזג לעצמו אוכל, הוא התחיל לאכול, ג'ין לא יכל להוריד את העיניו מנאמג'ון, הסתכלתי על ג'ין ואחרי זה על נאמג'ון, "אווו..לג'י-" ג'ין סתם לי את הפה עם היד שלו, נאמג'ון הסתכל עליי ועל ג'ין "מה קרה?" נאמג'ון שאל "כ-כלום!" ג'ין אמר בחיוך מובך והוא המשיך לסתום לי את הפה
YOU ARE READING
• Blood Of King • Boy×boy
Romanceפארק ג'ימין, נער בן ה16 שתמיד אהב לעזור לאביו בלאפות מאפים ואחרי זה לאכול אותם אבל הוא הכי אהב לאכול את העוגיות עם השוקולד בפנים וסוכריות מעל, כל בנאדם היה חולם לאכול עוגיות כאלה אבל רק חבל שאף אחד לא קנה פה, לקראת יום הולדת ה17 של ג'ימין הוא קיבל מ...
