ג'ימין התנגד לבקשתו אחרי שהרגיש תפיסה חזקה מהשיער שלו שהגיע מאחד מהשומרים של הון "אני כל כך אוהב את האופי הקשה שלך~ האופי שלך גורם לי לרצות לנהל אותך טוב טוב, אבל אתה יודע מה?..." הון גיחך וליטף את פניו העצבניות שעברו בכל גופו שגרם לג'ימין לירוק לו בפרצוף "חתיכת!! אידיוט! אתה בכוח! רוצה... " הון שתק ובהה בילדים שגרם לג'ימין להסתכל עליו מבולבל "שלא תעיז לגעת לי בהם!! בבקשה!!!" ג'ימין צעק בחוזקה שאפילו שניסה לקום אליהם השומרים תפסו אותו
"שלא תתקרב אלינו!" קריס הניף את החרב מולו ומעמיד את טום מאחוריו "אני כל כך אוהב ילדים רעים!" הון גיחך שהתקרב בצעדים קטנים יותר "תתרחק!! חבל שהריצפה תתלכלך!!" קריס צעק שגורם לטום להחזיק בו חזק "בייבי עד כמה אתה טוב בלשחק מחבואים?" קריס שאל שממשיך להניף את החרב ולא מוריד את העיניים "מ-ממחבואים? למה?" טום שאל
"שאני אספור עד שלוש אתה בורח מפה ולא חוזר עד שאני לא אמצא אותך, מובן?!" קריס אמר "אבל מה איתך?! אני לא אשאיר אותך כאן!! אני לא יודע לאן ללכת!"
"טום!! אתה סומך עליי? אז תעשה את מה שביקשתי ממך!. אחת!!, שתיים!!!, שלוש!!" קריס התחיל להילחם בשומרים כדי שלא התקרבו לטום, ובזמן הזה טום בורח לכיוון היציאה שמשם ברח לכיוון העיר.
"קריס!!!" ג'ימין צעק שגרם לו לעצור וליפול על הריצפה מהביטה בגב "ילד אידיוט! חשבת לצאת גיבור ליד כל הממלכה?!, אה?!!" הון התעצבן שתפס בפניו באכזריות "כשאני התפוס אותו שלושתכם תסיימו מתחת לאדמה!."
"היי ילד, הכל בסדר?" האישה שאלה את טום שכולו רועד לא יודע לאן לברוח "היי היי הכל בסדר אף אחד לא יחטוף אותך, בוא נלך אליי אני יכין לך תה עם עוגיות" האישה אמרה שמחזיקה בידו של טום "אנשים רודפים אחריי! המשפחה שלי שמה! ואני לא יודע מה לעשות!" טום הזיל דמעות שנכנס לתוך הבית של האישה "מה זה אמא את מי הבאת?" קולו של הנער הלא מוכר נשמע "תאכל להכין בינתיים חלק חם עם עוגיות??" האישה ביקשה ביפה לבן שלה שגלגל עיניים ועצבים
"קטנצ'יק איך קוראים לך??" היא שאלה "ט-טום" הוא ענה בגמגום "טום, נעים מאוד אני ג׳יזל וזה הבן שלי מרקוס" דפיקות נשמעו מעבר לדלת בחוזקה שטום נעמד מאחורי ג׳יזל מחובק בפחד "לפתוח! אנחנו יודעים שהילד נמצא כאן!!" אחד השומרים צעק שהמשיך לדפוק בדלת "טום! תלך אחרי הבן שלי הוא יחביא אותך עד שהם ילכו מפה" ג׳יזל אמרה שאחרי מספר שניה שני הבנים הלכו שהדפיקות ממשיכות בחוזקה "היי! במה אוכל לעזור לכם??" היא שאלה שהשומרים פשוט פרצו בבית והתחילו לבלגן את כל הבית "היי! מה נראה לכם שאתם עושים!? עופו מפה!"
"בבקשה שהם לא ימצאו אותנו בבקשה" טום דיבר בבפחד שמרגיש את הנער שעומד לידו מגלגל עיניים ומנשם בחוזקה "מי אתה? מאיפה הגעת אלינו!" מרקוס שאל מאי נוחות ושטום בוהה בו בפחד "נשבע לך עם הם יעשו משהו לאמא שלי אני זורק אותך לידיים שלהם ולא אכפת לי מה"
"ללא בבקשה! אני מתחנן! הם אנשים מסוכנים! המשפחה שלי בידיים שלהם! אני לא רוצה לחזור!" טום החזיק בידו שתוך כדי הדמעות לא הפסיקו לעצור "אולי כי אתם משפחה של גנבים אז לא כזה צפוי" הוא אמר באדישות "ממ-מה! ללא!"
"איך קוראים לאבא שלך שהוא לא יכול לעשות כלום?" מרקוס שאל שבוהה בטום בהרמת גבה "ג'אנגקוק" טום השיב שגרם לאותו הנער להסתכל עליו בשקט מוחלט ולצאת מהמחבוא לכיוון הצעקות "אמא! את בסדר?!" מרקוס שאל בלחץ "כ-כן יפה שלי איפה טום?" היא שאלה "אמא! זה הבן של ג'ון ג'אנגקוק! למה נראה לך שאנחנו מחזיק אותו כאן?!"
"תשתוק! אין מצב שאני אזרוק ילד קטן לידיים של האנשים האלה! מהיום אני רוצה שתדאג לו כמו אח הקטן שלך, מובן?!" "אבל-" "שאלתי עם הייתי ברורה?" ג׳יזל התעצבנה שגרמה לטום להסתכל עליהם בראש מושפל ומבלי להוציא מילה "כן" בנה השיב בטון מעוצבן שגרם לטום אחר כך להתנצל ולעזור בלנקות את כל הבלאגן "אל תחשוב שאתה תעבור את זה בשתיקה ילד! אחרי שתסיים לנקות פה תבוא לחדר שלי!"
(כן כן חזרתי, העלתי פרק קצר כדי להודיע לכם שהספר הזה לא מת ולא נעצר וימשיך לפעול!!)
YOU ARE READING
• Blood Of King • Boy×boy
Romanceפארק ג'ימין, נער בן ה16 שתמיד אהב לעזור לאביו בלאפות מאפים ואחרי זה לאכול אותם אבל הוא הכי אהב לאכול את העוגיות עם השוקולד בפנים וסוכריות מעל, כל בנאדם היה חולם לאכול עוגיות כאלה אבל רק חבל שאף אחד לא קנה פה, לקראת יום הולדת ה17 של ג'ימין הוא קיבל מ...
