אני מעלה עכשיו עוד אחד כי זה פרקים קצרים וכיף לתרגם את זה3>
לואי רעד. כל גופו רעד מרוב ציפייה ליומו הראשון של בוטקמפ. הוא מעולם לא עשה דבר כזה והחליט לא ללכת לאוני רק כדי להמשיך בקריירת המוזיקה שלו, והוא לא מאמין שהוא באמת עושה את זה.. טוב, בערך.
כרגע הוא היה באוטובוס לכיוון הבניין בוטקמפ בו זה אמור להתקיים. האוזניות שלו היו באוזניו, והוא ניסה להתעלם מכמה שיותר אנשים. עד כה זה עבד. אף אחד לא ממש דיבר.. הוא היה בטוח שכולם עצבניים בדיוק כמוהו.
בוטקאמפ יקבע את גורלו ואת מקומו בתחרות החיה בפועל, והוא התפלל שיצליח. הוא חלם בהקיץ על כך שהוא זכה ב-אקס פקטור, במשפחתו ובחברתו האנה שכולם גאים בו. הוא חייך לעצמו ומתכרבל קרוב יותר לחלון האוטובוס ועוצם את עיניו.
לפתע האוטובוס נעצר, והוא שוב פקח את עיניו. אנשים התחילו לרדת. לואי שאף עמוק, והפרפרים בבטנו הפכו לגן חיות. הוא אסף את הדברים שלו ולאט לאט עשה את דרכו החוצה מהאוטובוס הצפוף אל המדרכה הצפופה עוד יותר.
ובכן, זהו זה. הוא חשב כשנכנס פנימה, הביא את מפתח החדר שלו והלך לכיוון ביתו החדש למשך מספר שבועות.
אלוהים, האם לואי שנא חזרות. לא רק שאף אחד מהמנטורים לא עזר לו, הוא תמיד ישב לבד.
לואי עשה כרגע את דרכו לעבר חדר הגברים של מרכז הכנסים הגדול. הוא מלמל לעצמו שטויות על שום דבר בעצם.
הוא פתח את הדלת לשירותים הקטנים, עיניו מכוונות לקרקע. כשפנה את דרכו למשתנות הוא נתקל בטעות במישהו אחר.
"אופס!" הוא אומר בקול, ומסתכל למעלה לפגוש זוג עיניים ירוקות. "היי." הילד הקטן ממלמל. לואי נדהם. הבטן שלו נקשרת במיליון חבלים.
"אהממ היי." לואי מלמל בחזרה. הילד חייך. "אני הארי, איך קוראים לך?" הוא שואל, לואי פותח את פיו ואז סוגר אותו שוב. "אהמ, זה לואי."
"נעים להכיר אותך לואי!" הארי חייך וחשף זוג גומות. לואי חייך מיד. "גם אותך הארי."
~~~~~~~~~~~
"כולם בשורה האחורית, אני מצטער, אבל אתה לא עוברים לשלב הבא."
בטנו של לואי נשמטה, והוא הביט סביבו, ראה גם את פני כולם, וכל תקוותם הולכת ופוחתת.
לואי מחבק כמה אנשים אקראיים ואז עושה את דרכו מחוץ לבמה. דמעות נוצרות בעיניו העייפות.
"לא הצלחת?" שואל הארי ומחבק את חברו החדש. לואי מהנהן, ומניח את ראשו על כתפו.
"הם לא יודעים מה הם מפסידים לו.אתה זמר מדהים. הארי אומר תוך כדי שהוא מעביר את אצבעותיו ברכות בשיערו הארוך של לואי.
"תודה הארי" לואי מחייך, ומחבק חזק יותר את חברו.
~~~~~~~~~~~
"אתם יודעים למה הוצאנו אתכם לכאן?"שואל אחד השופטים, כל חמשת הנערים מנידים את ראשם.
"החלטנו שכולכם תשעמו הרבה יותר טוב כקבוצה, וכולכם זמרים מצוינים. אז ברוך הבא, וואן דיירקשן"
כל חמשת הבנים מעודדים בקול רם, לואי מסתכל על הארי ורץ אליו ומחבק אותו בחוזקה. הוא עוטף את רגליו בחוזקה סביב מותניו הקטנים יותר, מחייך אל כתפו.
~~~~~~~~~~
"כן! אני זוכר את זה אלוהים, איזה ימים טובים היו." לואי חייך, לגם לגימה נוספת של התה שלו. הארי חייך מעבר לדלפק.
"ההתחלה של משהו יפה, לואי. משהו מאוד יפה."
הארי רוכן מעבר לדלפק לפגוש את השפתיים של בן הזוג שלו, הם טעימים ממש כמו מנטה.
YOU ARE READING
Oneshot-L.S
Roman pour Adolescentsוואנשוטים לארי קצרים(: (אני מתרגמת את זה ממישהי שהעלתה את הפאנפיק ב2014) מכיל- תכנים מיניים-שפה גסה
