"איך קוראים לך?", שאל הבחור.
"ליאה" עניתי בקול חסר רצון להיות פה, "ואתה?" שאלתי כדי ליצור רושם של משהי יותר נחמדה.
"מאור" הוא אמר. אז ככה קוראים לבחור החתיך.
הרגשתי אותו מתקרב אליי, התרחקתי ממנו קצת עם הראש,"הכל טוב" הוא אמר ושם את ידו מאחורי אוזני השמאלית. משום מה הרגשתי מוגנת, הרגשתי שהוא לא יפגע בי. הוא התקרב שוב והפעם לא התנגדתי, שפתיו פגשו את שפתיי במהירות ולאחר כמה שניות לשונו נכנסה אל פי והחלה לחקור אותה, הייתי באופוריה, הלב שלי רקד. הוא הוציא את לשונו מפי ונשך את שפתיו כאשר הפריד את שפתינו, רצתי שהוא יחזור לנשק אותי אבל זה לא קרה. הוא הוריד את ידו שהיתה מאחורי אוזני ואמר "ניראה לי שנגמר הזמן" ואז ניזכרתי, אני במשחק, שנגמר ישר כאשר רוי צעק לנו לצאת.
חזרנו לשבת בעודי עוברת על כל מה שקרה לפרטי פרטים בראשי וטומי קטע את מחשבותי; "מה קרה שם?" הוא שאל ניראה קצת חיוור.
"לא הרבה" עניתי, "החלפנו שמות וקצת רוק" ציחקקתי בשקט לאחר שסיפרתי לו.
"את לא אמתית" אמר בפרצוף מאוכזב.
"כולה משחק" מסתכלת עליו ברצינות לאחר שראיתי את פרצופו," הוא מאוד נחמד את האמת".
"כן?" טומי שאל, "הבן דוד של רוי ניראה בסדר מינוס" הוא אמר מסתכל על מאור נגעל.
"מה?" אני צועקת מבלי לשים לב כאשר כולם מסתכלים עלי ולאחר שנייה ממשיכים במשחק המפגר.
טומי מהנהן.
"טומי עכשיו אין לך לאן לברוח", אחד מהחברים של טומי, שלו, צעק קוטע את השיחה שלנו. אני מסתכלת אל הבקבוק ורואה שהוא מצביע על טומי ועל אחת ברונטית עם שיער חלקלק שדי ברור שעבדה עליו איזה שעה אם לא יותר, כולה עם חיקויים של מותגים על גופה, פנדורה לא אמיתית, חיקוי של נעלי אדידס על רגליה ושמלה שניראת שווה 20 שקלים. אבל גופה דומה לגופו שלי. אני חושבת שהיא אפילו די הטעם של טומי.
"בהצלחה" אני לוחשת מחייכת אליו. טומי לא הגיב, הוא קם מהספה ונכנס אל תוך החדר עם לי, לפחות אני חושבת שככה קוראים לה.
לאחר 2 דקות אם לא פחות אני שומעת הנחות מהחדר מפיה של בחורה, כנראה טומי עושה אחלה של עבודה אבל מעבר לזה לא נשמעו עוד קולות.
לאחר 7 דקות רוי קם מהספה לכיוון החדר וצעק, "צאו, נגמר הזמן", הם יצאו מהחדר וטומי ישב לידי ולפני שפתחתי את פי הוא אמר, "רק הכנסתי לה אצבעות", דוחה.
"לך תשטוף את הידיים המגעילות שלך ותחזור" אמרתי לו נגעלת והוא ציחקק והלך לשירותים. הוא חזר ולאחר חצי שעה הם כבר הפסיקו את המשחק והתחיל להיות משעמם.
"נזוז?" טומי שואל אותי.
"כן" אני עונה. שנינו קמים מהספה, טומי אומר שלום לכולם ויצאנו מביתו של רועי אל כיוון האוטו.
YOU ARE READING
שבע דקות בגן עדן
Romansליאה בת 17 בכיתה י"א בתולה, בחמש יחידות מתמטיקה ואנגלית. יש לה חבר טוב בשם טומי שחבריו שונאים את ליאה וחבריה של ליאה שונאים את טומי. טומי בקטע של ליאה, ליאה פחות בקטע שלו. החברה הכי טובה שלה ,שירה דופקת את המורה שלהן. היא מוזמנת לערב של חבריו של טומ...
