My little prince (boy×boy)

the power of magic

-נ.מ. קורי-
סוף סוף המטוס נחת. הטיסה הזאת הייתה מייגעת. ''אתה בא?'' ליסה כבר ירדה מהמטוס. ''כן כן רק שניה'' הבאתי את המזוודות שלי ורצתי לירידה מהמטוס. ליסה חיכתה לי למטה. רצתי למדרגות ושכחתי לעצור. 'פאק' נפלתי במדרגות עם התיקים שלי. ליסה צחקה עליי. ''שאש'' אמרתי לה וקמתי. הלכנו ללימוזינה שחיכתה לנו.
אחרי שהתמקמנו במלון יצאנו לסיבוב בעיר. השוק בכפר היה מדהים. אני לא רגיל לצאת מהארמון, בטח שלא למקומות כאלה.
-פלאשבק-
''קוריאן תשב יפה, ותאכל בנימוס, האורחים עומדים להגיע'' אמא שלי הושיבה אותי ליד השולחן. ''אבל אמא אני לא רוצה'' אמרתי ושילבתי ידיים. ''קוריאן כבר אמרתי לך, אתה נסיך, אתה חייב להיות בכל הארוחות הבינלאומיות'' אמא שלי אמרה לי. ''תראה את אחותך הגדולה, אתה רואה אותה מתלוננת?'' אמא שלי הצביעה על ליסה שישבה וסידרה את הסכו''ם שלה. ''בטח שאני לא מתלוננת אני לא בת 6'' ליסה מלמלה לעברי. ''היי אני בן 7!'' צעקתי. ליסה הוציאה לי לשון. ''תתנהגו יפה, האורחים באים'' אמא שלי אמרה לנו. משפחת המלוכה גרייסלנדית נכנסה. ילדה בלונדינית עם עיניים כחולות ושמלה נפוחה בצבע כסף נכנסה עם ההורים שלה. הם התיישבו על יד השולחן והתחילו לאכול את האוכל שהמלצרים הביאו. ''אני אנלינה'' אמרה לי הילדה הבלונדית בשקט. ''קוריאן'' אמרתי לה בחזרה בשקט.
-סוף פלאשבק-
''סתכלי כמה אנשים!'' אמרתי לליסה בהתלהבות. ''וואו'' היא ענתה לי בחוסר התלהבות. נאנחתי בשקט. באחת הסמטאות ראיתי דוכן וודו קטן. ''וווו מה זה?'' הלכתי לדוכן ומשכתי את ליסה איתי. בחור צעיר ישב מעבר לשולחן. הוא נראה בערך בשנות העשרים לחייו, בערך בגילי. ''שלום לך!'' אמרתי לו בהתלהבות. הבחור קם ''שלום גם לך'' הוא אמר בקול מסתורי. עכשיו כשהוא קם יכולתי לראות את הבגדים שלו. הוא לבש חולצה מכופתרת קצרה ולבנה עם ווסט שחור מעל. על ידיו הוא לבש כפפות שחורות וחלקות. על הזרועות שלו היו כמה קעקועים מפוזרים והוא לבש מכנסיים שחורים ארוכים. על ראשו הוא חבש מין מגבעת כזאת שחורה של קוסמים. עורו היה שחום ותלתליו השחורים כיסו את פניו כמעט לחלוטין, אבל היה אפשר לראות את עיניו הזהובות מציצות מבעד לשיער שהגיע לו כמעט עד לכתפיים. ''אווווו מה זה הדוכן הזה?'' שאלתי בהתלהבות. ''דוכן קסם כמובן'' הוא תפס לי את היד ועבר עם האצבע שלו על הקווים בכף היד שלי. ''הו.... אז אתה נסיך הא?'' הוא אמר בעניין. ''ליסה ליסה, הוא קרא בכף היד שלי!'' אמרתי לליסה בהתלהבות. ''או שהוא קרא את העיתון של הבוקר'' ליסה הצביעה על העיתון ששכב שם. בכותרת הראשית היה כתוב 'נסיך לוטרלנד בדרכו להינשא לנסיכה' כותרת שמעידה על החתונה הקרבה שלי עם נסיכת גרייסלנד. ''קורי אני לא חושבת שהקסם של הבחור הזה אמיתי, בוא נלך'' ליסה לחשה לי. הבחור התעצבן ''שלא תעזי לזלזל בי ילדה קטנה!'' הוא התלהם והתחיל לזמזם מנגינה שקטה. לאט לאט ואזור מסביבנו התחיל להתמלא בערפל כך שכל מה שיכולנו לראות היה הבחור. הוא פתח דלת שמובילה לחדר חשוך ''~קדימה ידידי, באתם בשביל הקסם לא כך?~'' הוא שר את המילים. בחדר החשוך הופיעו נצנצים זוהרים. התהפנטתי מהיופי של הנצנצים ונכנסתי לחדר. בלית ברירה ליסה נכנסה אחרי. הבחור נכנס אחרינו וסגר את הדלת. ''~אתם מוזמנים לשבת~'' הוא שר וכיסאות הופיעו ליד שולחן עם נרות שישב במרכז החדר. התיישבתי מול הבחור וליסה ישבה לידי. ''~הקלפים, הקלפים יעידו על העבר, ההווה והעתיד~'' הוא שר וקלפים הופיעו בידו. התלהבתי בשקט. ''~אל תתביישו, תבחרו שלושה'' הוא הושיט לנו את הקלפים. אני וליסה בחרנו שלושה קלפים כל אחד. ''~נתחיל איתך נסיכי~'' הוא הפך את הקלף הראשון ''~אתה בחור עשיר ממעבר לים, בא ממשפחה מלכותית ועשירה, בתור ילד פינקו אותך אך זה אף פעם לא הספיק לך~'' הוא שר והניח את הקלף. הוא הפך את הקלף השני ''~אתה נשלחת לכאן כדי להתחתן עם הנסיכה על מנת להבטיח שלום בינלאומי, אך אתה רק רוצה להיות חופשי, לטייל ממקום למקום~'' הוא הניח את הקלף השני. הוא הפך את הקלף השלישי ''~אם תיתן לי לשנות את עתידך אני מתחייב, אתה תשוחרר מכל חובתייך הישנים~'' הוא הניח את הקלף האחרון ופנה לליסה. הוא הפך את הקלף הראשון שלה ''~ואת בחורה צעירה ומלכותית, כל חייך נעלמת בצילו של אחיך הקטן והעלוב~'' הוא הניח את הקלף הראשון והפך את השני. ''~את נשלחת יחד עם אחיך כדי לשמור עליו אך הוא מתעקש לטייל בכל חור בעיר הזאת~" הוא שר והניח את הקלף השני. הוא הפך את הקלף השלישי והושיט אותו לליסה תוך כדי שהוא לוחש לה משהו באוזן. ליסה חייכה. ''~אז קדימה, כדי לשנות את עתידכם רק לחצו את ידי~'' הוא הושיט לשנינו את שתי ידיו. ליסה לחצה את ידו במהירות ואני אחריה. ''~יפה מאוד ילדים~'' הוא שר וזימזם מנגינה כלשהי. החדר התחיל להשתנות. הרגשתי חבלים שקושרים אותי לכיסא. ניסיתי לצרוח אבל משהו חסם לי את הפה. הסתכלתי על ליסה בניסיון לקבל עזרה אבל היא נעלמה. הכל נעלם. כל מה שיכולתי לראות היו פניו של הבחור מציצות מהחשכה. לאט לאט גם הבחור נעלם. כל מה שיכולתי לשמוע היה קולו שממשיך לזמזם. התעלפתי.

------------------------------------------------------------------

✨אז זה היה הפרק הראשון✨
✨ואמ מיעו✨