My little prince (boy×boy)

Anna

-נ.מ. ג'ס-
''אתה תישן בסלון בסדר?'' שאלתי אותו. למה אני מתייעץ איתו? הוא האסיר שלי! אני לא אמור לשאול מה דעתו לגבי זה. ''זה בסדר'' הוא חייך אליי. החיוך שלי המיס לי את הלב. ''יופי'' אמרתי לו והלכתי למטבח. ''מה אתה עושה?'' הוא שאל אותי. ''מכין לי אוכל, רוצה גם?'' עניתי והוצאתי לחם מהמקרר. ''מב אתה מכין?'' הוא שאל. ''טוסט'' מלמלתי. ''זה כל מה שאתה יודע להכין?'' הוא שאל מופתע. הנהנתי בשקט. הוא לקח לי את הלחם מהיד ''לך תשב בסלון, אני אכין לך לאכול'' הוא אמר וכבר התחיל להכין לי אוכל. ''אוקיי.....'' הלכתי לסלון. אחרי כמה זמן הוא חזר עם אוכל בידיו ''קח'' הוא הושיט לי את האוכל בחיוך. ''וואו'' מלמלתי מתפעל. הוא חייך והתיישב לידי. האתי לתפוס את האוכל עם היד. ''לא!'' הוא צעק. נבהלתי ''מה יש לך?!'' צעקתי עליו בחזרה. ''האוכל הזה הוא יצירת מופת! אתה לא יכול פשוט לאכול אותו כמו בהמה!'' הוא צעק בקול מתבכיין. ''תשמור על הפה שלך ילד'' רטנתי לעברו. הוא חתך את האוכל בסכין ומזלג ''תפתח את הפה'' הוא אמר. ''אתה לא תגיד לי מה לעשות'' רטנתי. ''אוח נו, ג'ספר תפתח את הפה מיד'' הוא דרש. ''המף'' פתחתי את הפה. ''יופי'' הוא שם לי את האוכל בפה. ''נו איך זה?'' הוא חתך את הביס הבא. ''טעים'' מלמלתי עם אוכל בפה. ''נהדר'' הוא חייך והניח את היד על הסנטר שלי. ''תפתח את הפה'' הוא קירב את האוכל לפה שלי. פתחתי את הפה ונתתי לו להאכיל אותי בשקט. הוא נתן לי את הביס האחרון וניקה קצת אוכל מהצד של הפה שלי. ''אתה לא צריך לעשות את זה, אני לא תינוק'' רטנתי. ''בטח'' הוא ליקק את האוכל שהוא ניקה מהאצבע שלו. ''המף'' רטנתי. הוא פיהק ''להכין אוכל זה דבר מעייף'' הוא מלמל ונשען עליי בעודו עוצם עיניים. 'מה הוא עושה?!' חשבתי והסמקתי קלות. הוא נרדם עליי ונחר בשקט ובחמידות. 'הו פאק....' ליטפתי לו את השיער בעדינות.

-נ.מ. קורי-
ניסיתי להירדם. הרגשתי את היד של ג'ס בשיער שלי. 'כל כך חמוד' הסמקתי קלות והתחכחתי בחזה שלו כמו חתול.

-נ.מ. ג'ס-
הוא התחכח בי. 'אנה הייתה עושה את זה פעם...' דחפתי אותו ממני במהירות. הוא התעורר ''מ-מה קרה?'' הוא שאל מבולבל. ''כ-כלום, ת-תעוף ממני'' גמגמתי ורצתי לחדר שלי. 'אני אף פעם לא מגמגם, מה קורה לי?!' נעלתי את הדלת אחרי. ''ג'ס?''שמעתי אותו קורא לי מחוץ לדלת. לא עניתי.

-נ.מ קורי-
''ג'ס?'' דפקתי בדלת. שום תשובה. ''ג'ס?'' דפקתי שוב. ''ג'ספר?'' המשכתי לנסות. שום תשובה. נאנחתי והתיישבתי עם הגב לדלת. ''ג'ס לפחות תגיד לי מה קרה'' התחננתי. שום תשובה, לא מפתיע. ''ג'ס אם עשיתי משהו לא בסדר פשוט תגיד, בבקשה'' התחננתי ודמעות של חוסר אונים עלו בעיני. שמעתי את ג'ס קם ומתרחק מהדלת. פרצתי בבכי וקברתי את הראש בברכי.

-נ.מ. ג'ס-
שמעתי את קורי בוכה מחוץ לדלת. ''הוא יפסיק עוד רגע'' מלמלתי לעצמי בשקט. עברו כמה דקות והוא עדיין בכה. הרגשתי רע בשבילו, רק לשמוע אותו בוכה גרם לי לרצות לבכות בעצמי. אני רציתי לצאת אליו ולחבק אותו, להגיד לו שהכל בסדר, לגרום לו לחייך שוב. 'למה אני מרגיש ככה?! הוא האסיר שלי, לא אמור להיות לי אכפת ממנו! אני מכיר אותו רק לשבוע וקצת! אז למה אני מרגיש כל כך רע שהוא בוכה?!' נשכבתי על המיטה וקברתי את הראש בכרית.

-נ.מ. קורי-
עדיין בכיתי. עברה כבר רבע שעה אבל עדיין בכיתי. שמעתי צעדים מהחדר. הדלת נפתחה מאחורי. ג'ס זרק עליי את הכרית והשמיכה שלו ''אתה מפריע לי לנוח'' הוא רטן. ''ס-סליחה'' מלמלתי וניגבתי את הדמעות שלי. הוא בהה בי בשקט ''בוא ותביא איתך את זה'' הוא אמר לבסוף והצביע על הכרית והשמיכה בעודו נכנס לחדר. הרמתי את זה ונכנסתי אחריו במהירות. ''תניח את זה כאן'' הוא הצביע על קצה המיטה. הנחתי את הדברים ונשארתי לעמוד. ''תשב'' הוא דרש ומשך אותי אל המיטה. התיישבתי לידו נבוך. הוא חיבק אותי בשקט.

-נ.מ. ג'ס-

-פלאשבק-
נסענו במכונית הישנה שלי ושמענו מוזיקה מהז'אנר שאנה הכי אוהבת, מוזיקה של דיסני.
''~Where the North wind meets the sea~''
אנה שרה בקול המלאכי שלה.
''~There's a mother full of memory~''
לא משנה כמה פעמים היא שרה את השיר הזה, אני תמיד אהנה לשמוע אותה.
''~Come, my darling, homeward bound~''
הסתכלתי עליה נוהגת.
''~When all is lost, then all is found~''
היא סיימה לשיר. ''לא נמאס לך מהשיר הזה?'' שאלתי אותה בגיחוך קל. ''לא נמאס לך ממני?'' היא שאלה. ''לא, ברור שלא, אף פעם לא ימאס לי ממך'' עניתי במהירות. ''יופי אז הנה התשובה שלך'' היא ציחקקה. היה לה את הצחוק הכי יפה בעולם.
-סוף פלאשבק-

''קורי אני מצטער'' אמרתי בשקט. ''ז-זה בסדר'' הוא גימגם וחיבק אותי בחזרה. ''לא זה לא, אני פשוט אידיוט'' מלמלתי.

-פלאשבק-
''אנה!'' צעקתי. ניסיתי לקום אבל הרגל שלי נשברה. ''אנה!'' צעקתי שוב. דמעות זלגו מעיניי וזחלתי לכיוון האוטו שהתנדנד על הקצה של הצוק. ''ג'ס תעצור!'' אנה צעקה אליי מתוך האוטו. ''אבל-'' ניסיתי להתנגד. ''ג'ס אני לא רוצה שתיפגע!'' שמעתי את הפחד בקולה. ''אבל את תפגעי!'' האוטו כמעט נפל. ''ג'ס אני..... אני מצטערת.....'' היא אמרה בשקט. ''לא! בבקשה לא!'' דמעות זלגו מעיניי יותר ויותר מהר. ''אני אוהבת אותך'' האוטו נפל ואנה איתו. ''לא!'' צרחתי.
-סוף פלאשבק-

''ג'ס זה באמת בסדר'' קורי אמר שוב וחייך. ''אתה פשוט הזכרת לי את הבת זוג שלי....'' אמרתי נבוך ושיחררתי אותו. ''ב-בת זוג?'' הוא גימגם. ''בת זוג לשעבר ליתר דיוק'' בהיתי ברצפה. ''מה קרה? עבר בינכם חתול שחור?'' הוא ציחקק. ''היא מתה'' אמרתי בקור. ''ה-הו'' החיוך שלו נמחק והוא חיבק אותי. ''א-אני מצטער, לא ידעתי'' הוא מלמל. ''זה בסדר, היא מתה לפני 3 שנים'' אמרתי באדישות. ''איך קראו לה?'' הוא שאל. ''אנה'' אמרתי בשקט וחייכתי חצי חיוך. ''כמה זמן הייתם ביחד?'' הוא עדיין חיבק אותי. ''5 שנים'' אמרתי בשקט. ''וואו, אני לא יכול אפילו לדמיין איך אתה מרגיש'' הוא הידק את החיבוק. ''זה בסדר'' אמרתי בקור. ''אתה לא חייב לענות אבל איך היא מתה?'' הוא שאל נבוך. ''תאונת דרכים'' עניתי בשקט. ''הו'' הוא עדיין חיבק אותי. ''היא נשמעת כמו אישה מדהימה אם היא הצליחה להיכנס ללב שלך ככה'' הוא אמר וחייך חצי חיוך. ''כן.... היא באמת הייתה מדהימה....''

------------------------------------------------------------------

✨פה פה פה פה פרק (-לקוקרצ'ה מתחיל להתנגן ברקע-)✨
✨שאש ההומור שלי שבור✨