My little prince (boy×boy)

forever

-נ.מ. קורי-
התעוררתי על מיטה בחדר חשוך. לא היה לי מושג כמה זמן הייתי מחוסר הכרה. ניסיתי לקום אבל הרגליים שלי לא תפקדו. ניסיתי להזיז את הידיים שלי אבל הן היו אזוקות לקיר. ''עזרה!'' צעקתי. ''שמישו יעזור לי!'' צעקתי יותר חזק. ''בבקשה!'' צעקתי הכי חזק. רעדתי, אני לא בטוח אם מקור או מפחד. הדלת של החדר נפתחה. הבחור נכנס פנימה. ''אתה! חתיכת-'' ניסיתי לקום. ''תשב ילד'' היה לו אוכל ביד. בהיתי בו לרגע וישבתי. ''ילד טוב'' הוא ליטף לי את השיער ושם לי את האוכל בפה. אכלתי בשקט. ''קורי נכון?'' הוא אמר תוך כדי שהוא מלטף לי את השיער. הנהנתי בדממה. ''ג'ספר'' הוא אמר בשקט. ''המ?'' מלמלתי עם אוכל בפי. ''השם שלי הוא ג'ספר'' הוא ניגב שאריות אוכל מהצד של הפה שלי. ''הו'' מלמלתי בשקט. הוא חיכה שאני אסיים לאכול. כעבור כמה דקות סיימתי לאכול ובהיתי ברצפה בשקט. ''תרים את הראש'' הוא דרש. ''או שמה?'' רטנתי. הוא הרים את הראש שלי בכוח. ניסיתי להתנגד ללא הצלחה. הוא הושיט לעברי כוס של מים והניח אותה על השפה התחתונה שלי בעדינות. פתחתי את הפה טיפה ''יופי'' הוא מלמל ומזג מים לפה שלי באיטיות. שתיתי בשקט. אחרי שסיימתי לשתות הוא שם את הכוס של המים על הצלחת של האוכל ופנה לצאת החוצה. ''ביי ג'ספר'' אמרתי בשקט. ''ביי קורי'' הוא יצא וסגר את הדלת אחריו. נאנחתי בשקט ונשכבתי על המיטה.
ככה עברו הימים הבאים. ג'ספר היה נכנס לחדר שלי שלוש פעמים ביום להביא לי אוכל ומים. את שאר הזמן ביליתי בלשכב על המיטה שלי בחוסר אונים.
אחרי כמה ימים שהייתי כלוא שם החלטתי לדבר עם ג'ספר. הוא נכנס לחדר שלי עם אוכל ומים כמו כל בוקר. ''בוקר טוב'' הוא אמר ופיהק. ''אפשר לשאול אותך משו?'' אמרתי במהירות. ''מה?'' הוא הרים את האוכל מהצלחת. הוא נתן לי לדבר. היו כל כך הרבה דברים שיכולתי לשאול אותו, אבל בחרתי לשאול ''תגיד יש לך כאן פסנתר?''. הוא הופתע מהשאלה ''כן... למה?'' הוא שאל בקול חשדני. ''א-אני פשוט חשבתי שאם יש לי כל כך הרבה זמן פנוי אולי אני אתאמן בפסנתר.....'' אמרתי נבוך. הוא נאנח ''חכה פה'' הוא השאיר את האוכל לידי והלך. אחרי כמה דקות שמעתי שירה מחוץ לדלת וג'ספר נכנס עם הפסנתר מרחף לידו. הוא סיים לשיר והפסנתר נחת בפינת החדר. ''טה דה!'' הוא מלמל והתנשם. ''תודה'' חייכתי אליו. ''אבל אתה מנגן רק שאני כאן'' הוא אמר ונעל את הדלת של החדר. ''ב-בטח'' אמרתי נבוך. הוא בא אליי ושיחרר את האזיקים ''תאכל ואז תנגן'' הוא אמר והתיישב לידי. אכלתי בשקט. אחרי שסיימתי לאכול קמתי והתיישבתי ליד הפסנתר. ג'ספר קם והתיישב לידי. התחלתי לנגן את המנגינה של השיר 'forever'. אחרי כמה רגעים ג'ספר התחיל לשיר בהתאם למנגינה
''~If every word I said, Could make you laugh, I'd talk forever~''
הוא שר בקול מלאכי ואני המשכתי לנגן בשקט.
''~I asked the sky just what we had, It showed forever~''
הוא המשיך לשיר ואני המשכתי לנגן.
''~If the song I sing to you, could fill your heart with joy, I'd sing forever~''
הסתכלתי עליו וחייכתי.
''~I've been so happy loving you...~''
הוא ניגן יחד איתי ועל התחילו להופיע אורות יפים.
''~Let the love I have for you, live in your heart, And be forever~''
הוא הסתכל עליי. הסמקתי קלות והפסקתי לנגן.
''~I've been so happy loving you...~''
הוא סיים לשיר והיד שלו הונחה על שלי. הסמקתי יותר. ''קורי, אם אני אשחרר אותך להסתובב בדירה, אתה לא תברח נכון?'' הוא שאל בשקט. ''ל-לא! ברור שלא!'' אמרתי במהירות. ''אתה מבטיח?'' הוא שאל. הנהנתי במהירות. הוא חייך וקם. קמתי אחריו. הוא פתח את הדלת ''אז בוא אני אעשה לך סיור''

------------------------------------------------------------------

✨פרק✨