סיפורם של גיבורי העל החנוניים

1

מרינה הייתה עצבנית. מאוד עצבנית.

לא מספיק שחבורה של ארבעים בני נוער עצבניים רדפה אחריה לאורך כל נמל אקרה, עכשיו גם טוענים שהיא פושעת. היא בסך הכל ניסתה להגשים את החלום שלה.

כן, היא לא עשתה את זה בדרכים ישרות במיוחד, אבל אחרי הכל, בטוח למשטרה יש דברים מעניינים יותר להתעסק בהם מגנבה של סירה קטנה. מרינה הריצה במוחה את כל הסיפור שוב, כדי לוודא מה לעזאזל רוצים ממנה. היא ברחה, עלתה על סירה קטנה ונטושה, והפליגה לה לים. מה כל כך נורא בזה? אז נכון שבבטן הסירה היו יינות משובחים ובדים בצבעים מרהיבים, ונכון שזו הייתה קצת גדולה מכדי להיקרא סירה, אז היא גנבה ספינת מטען ענקית מלאה בסחורות אקזוטיות, מה רע? היא תוכל להגשים כך את חלומותיה הפרועים ביותר.

מרינה ראתה את עצמה עומדת על רציפים של מדינות שונות ברחבי העולם.היא ראתה את עצמה בצרפת, בהודו, בבריטניה, בוושינגטון, במצרים, באוסטרליה ובספרד, לבושה במשי ופרווה, כשמאחוריה עגלות מלאות בתבלינים מהמזרח הרחוק, במקלות קטורת מסין, בקקאו ברזילאי, בכלי כסף משובחים, בפסלים מיוחדים מהמוזיאונים הגדולים ביותר של אירופה ובתמונות יפיפיות של נופים שצוירו בזמן השקיעה בעמקים של יפן, כשהכל נמשך בידי צי של מכוניות אמריקאיות וגרמניות, גם הן למכירה.

מרינה רצתה דבר אחד; להיות סוחרת דגולה שתנוע ברחבי העולם, שתפגוש אנשים ותרבויות שונות, שתפסיק להיות בת המהגרים הקטנה והלבנה ותהפוך להיות אישה דגולה. יום אחד היא תחזור ותראה לכולם מי היא באמת. הם מכירים אותה בתור ילדה מופנמת וחששנית, אבל היא תוכיח להם שהיא אשת העולם הגדול. היא תעשה היסטוריה.

היא תכננה להפליג קודם כל להודו, למכור לבתי האצולה ששם מעט מהיינות, ובכסף לחדש את אספקת הספינה ולהצטייד בסחורות המקומיות לקראת המשך הסחר. משם היא תפליג לארץ שהיא כבר זמן רב רוצה לבקר בה, לניו זילנד, ושם היא תמיר את מרכולתה בפירות נדירים.

מניו זילנד היא תפליג ליפן, ומשם לרוסיה, מולדתה. מרוסיה היא תצא לסיבוב ארוך מסביב לאירופה, ואחרי שתעזוב את חופי אירלנד היא קיוותה להגיע לאמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. באמריקה היא תמכור את כל טוב המזרח, ותחזור לגאנה כאישה עשירה כדי להיפרד ממשפחתה כראוי, ומיד תצא לסיבוב שני, ואולי, רק אולי, תקנה ספינה נוספת.

היא כבר כמעט הגיעה לחופי אנגולה כשהיא ראתה מאחוריה צי של מפרשיות קטנות שמנסות להשיג אותה. היא ידעה שבמקרה כזה להישאר על הטייס האוטומטי משמעותו להיתפס, וגם לעגון זה לא רעיון מוצלח. היא עזבה את ירכתי הספינה ורצה דרך הסיפון, מדלגת בדרכה על ארגזים, מזגזגת בין הררי מכולות, עד שהגיעה לתא השליטה. היא פתחה את דלת העץ בבעיטה, והגבירה את המנועים לעוצמה המירבית. היא רצה לכיוון המגירה שבה ציוד הניווט היה אמור להימצא, ושלפה מצפן, מד קורדינטות ומפה. לפי חישוביה היא נמצאה כרגע בנקודת הציון 10, 8-. היא תכננה לשוט דרך דרום אפריקה ומדגסקר, אך בשל הסירות הרודפות היא נאלצה לשוט ללא עצירות. היא פתחה את מגירות השידה שליד הדלת, ומצאה שם שקית קטנה שהכילה תערובת של מלח ואבקת שריפה. היא הלכה למחסן השמירה, שלפה רובה אימתני בעל קנה ארוך במיוחד, וכמה בתים ריקים של כדורים. היא מילאה את הבתים באבקת שריפה, ואת התערובת שבשקית היא מילאה בראשי הכדורים. היא חיברה את הראשים לבתים, השעינה את הרובה על הדופן האחורית של הספינה, דחפה כדור אחד אל תוך הקנה, דרכה את הרובה, וכיוונה אותו אל גוף אחת הספינות. הכדור נורה, ופיספס את המטרה. היא הכניסה כדור אחר כדור, וכל אחד מהכדורים פספס את המטרה. היא נלחצה, והחלה לרוץ בחדר ולפתוח ארונות בחיפוש נואש אחר כדורים נוספים. באחד הארונות היה ראש כדור, אך בתים לא היה בשום מקום. היא הלכה לאחת המכולות, שהכילה מוצרי אספנות, ולקחה משם רובה מוסקט שהיה שעון על ארגז גדול של קנקני כסף. היא רצה אל המקום שבו השאירה את ראש הכדור, דחפה חופן אבקת שריפה אל קנה הרובה, ומעל שמה את ראש הנפץ. היא כיוונה את הרובה, וידעה שהוא אמור לפגוע. היא קיוותה שהכדור יספיק כדי להטביע לפחות סירה אחת. היא לחצה על ההדק, אך בגלל שהרובה היה ישן, ולא דאגו לשמן אותו, לקח לו זמן לפלוט את הכדור, והכדור נורה גבוה מדי. היא הביטה בו בתקווה, וראתה שהכדור גבוה בהרבה מגוף הסירה.

מרינה דפקה את ראשה במעקה הספינה, וראתה את חלומותיה נמוגים לנגד עיניה. היא שמעה רעש מהדהד במרחק והרימה את מבטה. הכדור פגע בתורן המרכזי של המובילה בסירות הרודפות, ושבר אותו. התורן נפל הציד והפך את הספינה, ושקע. שאר הסירות נתקעו במובילה, ויצרו מחסום ימי רחב שלכד בתוכו את כל הצי. מרינה ניצלה את הזמן שהיא הרוויחה והתחבאה במפרץ מאחורי מספנת פורטו אמביון. היא ירדה למספנה, לצייד את הספינה במזון להפלגה הארוכה. כשחזרה, היא ראתה שהרציף מוקף בכוחות משטרה. כנראה שהספינה הייתה של אדם חשוב, היא חשבה לעצמה. מרינה, שהכירה את הספינה, ידעה שעדיין יש דרך לעלות עליה. היא רצה תחת רגלי השומרים, וכשהם הסתובבו בהפתעה וניסו לתפוס אותה, היא קפצה בתנועה סיבובית, בעטה ברגלו של אחד השומרים, וראתה אותו עף אחור במהירות גבוהה במיוחד. היא לא ידעה שהיא עד כדי כך חזקה. מרינה אחזה ברגלו של שומר אחר, וזרקה אותו כמו בומרנג על השומרים האחרים. הוא פגע בחמישה מהם וכולם עפו והתרסקו על המזח. אחרי התקרית הזו רוב כוחות המשטרה פחדו להתקרב אליה. היא הלכה בצעד בוטח אל עבר הספינה, הוציאה חבל מכיסה, קשרה אותו בלולאה וזרקה את הלולאה אל הידית שבעזרתה מורידים את הכבש. היא משכה בחבל, וכבש מתכת נפתח עד למצב שבו קצהו נח על קצה מזח העץ. מרינה עלתה לספינה, כשראתה שהמשטרה הביאה תגבורת רבה כנגדה. היא ראתה אותם עומדים בנמל ומנופפים לעברה בידיהם בכעס כשהיא הרימה עוגן והפליגה משם.

מרינה המשיכה בהפלגה הארוכה, ולמזלה הים היה שקט ורגוע, והרוח הגבית נתנה לה תאוצה ועזרה לה להתקדם לכיוון דרום אפריקה. היא נזכרה בסיפורים שאביה סיפר לה בילדותה על יורדי ים אמיצים ששטו דרך האזור ההוא ונתקלו במארב שודדים. הרבה פעמים הם לא חזרו. היא החלה לחשוש.

מרינה רצה מהר אל מחסן הנשק, שבעצירה היא מילאה בתחמושת, ופיזרה עמדות ירי ברחבי הספינה. מהר מאוד זה התברר כמעשה נבון. שודדים לא היו, אך היו הרבה סירות קטנות שרדפו אחריה. כנראה שהם למדו מהניסיון, כי הפעם לא היו להן מפרשים. היא החליטה לנסות את השיטה שבה השתמשה נגד השוטרים האנגולים. היא דחפה את אחד הרובים האוטומטיים לתוך פיה של מכונת כביסה ישנה, והפעילה אותה על העוצמה המירבית. למזלה זו הייתה מכונה ישנה מספיק בשביל שלא יתקינו בה מנגנון בטיחות המונע את זה. היא סובבה את הרובה כשחתיכת פלסטיק קטנה לוחצת על ההדק. פלט של כדורים נורו בסיבוב לעבר הצי הקטן, וחוררו אותן לחלוטין. אנרגיית הסיבוב שבכדורי הרובה עברה לספינות עם ההתנגשות, ואו סובבה אותן או הומרה לאנרגיית חום והעלתה אותן באש. הפעם חוק שימור האנרגיה עבד לטובתה. היא עברה בכל עמדות הירי והתקינה בכולן רובי-כביסה. היא עלתה לקן הצופה כדי לראות מה הנזק שנגרם לרודפות. היא התיישבה על דופן הסל, שלפה משקפת, והביטה אל עבר הסירות השקועות למחצה. לצערה היא לא ראתה כמו שצריך מה קורה, משום שהרוח, בשילוב עם מהירות ההפלגה, העיפה את שערה וגרמה לו לחסום חלקית את המשקפת. חבל שאין ספר על הספינה, חשבה.

היא תפסה את שערה ביד אחת ומשכה אותו אחורה, לעורפה. זה אמנם הוריד את היציבות של המשקפת, אבל סוף סוף היא יכלה לראות משהו. מרינה ירדה, וכיבתה את מכונות הירי שלה. למזלה, משם המסע היה שקט יחסית.