יש חלק ב׳ כי אותו נושא וזה המשך מדויק...
עפרי דיבר עם צוות הכבאים שעה ארוכה ולבסוף הם ניגשו אל איילת אשר ישבה בצד ודיברה בטלפון. עפרי הניח את ידו על כתפה של איילת ״סנופי?״ איילת הרימה את מבטה ״אני חייבת לנתק. ביי קו״ עפרי עזר לאיילת לקום והסביר לה מה הכבאים אמרו. ״הם יעזרו לנו למצוא בית חדש בינתיים...״ איילת סגרה את עיניה בכח כאילו מנסה להתעורר מחלום רע... ״אני לא מאמינה שהבית נשרף...״ עפרי חיבק את איילת ״גם אני סנופ... אבל תחשבי חיובי. ככה יהיה יותר מקום לתינוק...״ איילת חיבקה אותו חזרה ואילצה את קצוות פיה לעלות. עפרי ליטף את שיערה בעדינות ״את ידעת שזה יקרה נכון? לא היית מסוגלת להאמין בזה אבל ידעת שזה יקרה ביום מן הימים...״ איילת נשמה עמוק ״את לא רגילה סנופ. יש בך כוחות מיוחדים רק צריך ללמוד להשתמש בהם...״ איילת נאנחה ״עברנו עכשיו חוויה קשה. אפשר לדבר על זה בזמן אחר?״ עפרי הינהן ושתק.
