התשעה ורוח דלפי

פרק 4- החלום של פרסי

פרק בונוס כי אני מפסיקה עם החידות בסוף....
תהנו❤️
נ.מ. -אנבת'
איך שנגמרה האסיפה פרסי רץ החוצה בלי לחכות לי.
ראיתי אותו הולך לכיוון ניקו ושהם מדברים קצת ואז ראיתי אותו הולך לכיוון הביתן שלו בהליכה איטית ושהוא נכנס למיטה שלו והולך לישון.
הוא *אף פעם* לא הלך לישון מוקדם אפילו כשאני ניסיתי לשכנע אותו הוא *לא* הלך לישון בלי לעשות בעיות, בדרך כלל הוא היה הולך להתאמן בחרב שלו- אנלוקסמוס(אני חא בטוחה שככה כותבים ה.כ.) או הולך למזח ונכנס למים להירגע אבל הפעם הוא הלך לישון בלי בעיות וזה נראה לי טיפה מוזר,
הייתי *חייבת* לגלות מה ניקו אמר לו.
התגנבתי בשקט לעבר ביתן פוסידון נכנסתי בשקט דרך הדלת שהייתה פתוחה למרות שהוא כבר ישן
"מוח-אצה" מלמלתי בשקט בעוד אני מתגנבת למיטה שמולו ונרדמת לשינה רגועה נטולת סיוטים.
נ.מ.- פרסי
אחרי 'השיחה' שלי עם ניקו הלכתי לביתן שלי ונרדמתי די מהר ובלי בעיות למרות שבדרך הירהרתי במה שניקו אמר,
אני יודע שזה נשמע כאילו אני ילד קטן אבל כשאתה חצוי אתה נוטה להתקשות להירדם או להירגע בכללי.
הנחתי את ראשי על הכר והחבאתי את אנלוקסמוס מתחת לכרית כי אין לדעת איזה בעיה תפרוץ פתאום.
איך שנרדמתי התחילו לי הסיוטים, חלמתי שאני ואנבת' נמצאים שוב בהר האולימפוס, בחדר הכס מתי שהרגנו את קרונוס, ראיתי את כל המתרחש מנקודת המבט של אנבת' ואם לומר את האמת זה היה די מוזר, לא רק שהרגשתי שונה הרגשתי גם את הכאב שהיא הרגישה באותו רגע, ורק מעוצמת הכאב הרגשתי שאני עומד להתעלף.
ראיתי את עצמי מהעבר מוסר ללוק/קרונוס את הסכין, קרונוס חייך חיוך מרושע מפניו של לוק,
ואז הוא תקע בי את הסכין.

כן פרק זוועה אני יודעת, אבל לא נורא...
תנו כוכב 🌟