בחזרה ממצרים, סוף סוף

243 8 20
                                    

להיכנס למחילה בסופו של הקיץ היה כמו חלום שהתגשם בשביל פרסי וויזלי. המשפחה בילתה את החגים במצרים, מבקרים את ביל, ולמרות שביל היה אחד מהאחים האהובים עליו, 3 חודשים באקלים החם היה יותר מידי ולחזור הביתה היה הקלה גדולה אליה פרסי השתוקק. הוא לקח את המזוודות שלו למעלה במידיות, כמעט מועד על פרד כאשר הוא רץ לעבר חדרו.


הוא לא היה רגשני במיוחד או מחובר מאוד לחדרו, אבל זה היה המקום היחיד שבו יכל להיות עצמו. ליד מיטתו היה לוח החלומות שלו שהכיל דברים שקיווה להשיג בעשר שנים הבאות. היה אפשר לראות "שר הקסמים" רשום באותיות אדומות ומקושט בכוכבים צהובים, "להיות עשיר/עשיר יותר" באותיות ירוקות, "להיות בעל אחוזה" באותיות כחולות. הדבר האחרון היה "לספר למשפחה" בצבעים שונים ובהירים. הוא מעולם לא סיפר לאף אחד מה זה אמר והוא היה בטוח שהם לעולם לא ינחשו.

מעל מיטתו היה לוכד חלומות שניתן לו על ידי דודה זקנה שהוא ראה רק פעם אחת. לא היה לו אכפת ממנה, אבל הוא מצא את לוכד החלומות חמוד ותלה אותו מעל מיטתו. הקירות שהיו פעם כתומים היו כעט צבועים באפור מאחר והצבע הזה הרגיע אותו(ככול שגדל, הצבע הכתום החל לתת לו כאבי ראש. התאומים ניצלו את העובדה הזאת בכדי לענות אותו וכישפו את המצעים, הכרית והכיסוים שלו לצבעי כתום בוהק בזמן שישן במשך השנה האחרונה בהוגוורטס 4 פעמים בדיוק. מאוחר יותר הוא כישף את מיטתו כך שכל מי שמתקרב אליה בלילה נזכר במשהו ששכח ועוזב. הוא בעט בעצמו על זה שלא חשב על כך מוקדם יותר).

בהיותו כל כך עייף, הוא במהירות נרדם והתעורר 6 שעות מאוחר יותר. ער, הוא שמע צחוק נשי שלא יכל היה להיות של ג'יני, הוא היה גבוה מעט, אבל באותו הזמן, בוגר.

"הרמיוני," פרסי נאנח.

הוא היה במצב רוח טוב (טוב בשביל פרסי, בכל מקרה) והחליט לרדת למטה ולברך אותה. יורד למטה לחדר האוכל, הוא גם הבחין בהארי.

"היי פרסי," שניהם בירכו, למרות שהרמיוני נראתה מאושרת יותר לראותו ממה שהיה הארי, אבל זה לא היה משנה. פרסי ניפף בשרביטו (הוא יכל להשתמש בקסם מחוץ לבית הספר עכשיו מכיוון שזה עתה מלאו לו 17) במטרה לעזור לאימו להגיש לשולחן. הוא לקח צלחות ממנה ושלח אותן מעופפות מטה לשולחן. מולי הוציאה את שרביטה ועופפה את האוכל לשולחן. היה מין סוג של מרק, עוף צלוי, סלט ולבסוף, פודינג לקינוח.

במשך הקינוח, פרסי ואביו דיברו על הקוסמים בגרמניה שבטעות שתו שיקוי וריסטרום במקום שיקוי מזל לפני שוטר שעצר אותם על נסיעה באור אדום. הם סיפרו לשוטר לגבי עולם הקוסמים, לגבי העבודות שלהם במשרד הקסמים הגרמני ועל איך אבקת פלו עובדת. כאשר הם התעשתו, הם היו חייבים לשנות את זיכרונו. פרסי היה נחוש בדעתו שהם היו צריכים להיענש, אבל ארתור ראה את זה כבדיחה. ארתור אהב לדבר עם פרסי על הממשלה הקסומה("The magical government" - הערת המתרגמת) מכיוון שזה היה הדבר היחידי שהיה להם במשותף. בנו השלישי לא היה כמוהו או כמו מולי באישיות, רק מראו החיצוני אישר שהוא אכן היה וויזלי.

Things I hate about you (Perciver)//מתורגםWhere stories live. Discover now