Things I hate about you (Perciver)//מתורגם

נקמה והשלכותיה

פרק אחד לפני אחרון!

____________________

פרסי הביט במראה, גלימה אדומה וזהובה רכה עטפה אותו באופן משולם והדגישה את דמותו הרזה. הוא החליט להתבשם מעט מהבושם שקיבל כמתנת כריסמס מצ׳ארלי והוא ענד את תג המדריך שלו על חזו. כנגיעה סופית, הוא הרכיב את משקפיו המעוטרות אשר בהן נראה חמוד למדי.

בעודו חוזר למעונות, הוא ראה את אוליבר שנראה נאה מאי פעם, בגלימה בצבע שחור לבן.

אוליבר היה חסר מילים, הוא מעולם לא ראה את פרסי לבוש מגונדר, הוא תמיד היה בגדים פושטים או במדי בית ספר.

"אתה נראה מדהים," הוא אמר מדבר עם ידיו, "מוכן?"

פרסי הנהן והם עלו לאולם הגדול. כל העיניים היו עליהם אך הם העמידו פנים שלא שמו לב את כך.

אחיות הגורל נשכרו לשיר, כל האולם היה מקושט באורות זהובים, שולחנות בתים ארוכים הוחלפו בעגולים, קטנים יותר.

כשפרסי הלך להביא להם משקאות, הוא ראה את רון והרמיוני, הארי וילדה בשם צ׳ו והמדריכים מייקל ופנלופה של רייבנקלו. פנלופה נופפה לו אך במהירות חזרה לדייט שלה.

פרסי לקח שני וויסקי אש ומצא את אוליבר. הם שתו אותם מהר ואוליבר שכנע את פרסי לרקוד. כשהשיר הרגוע והאיטי התחיל, הם רקדו צמודים אחד לשני, לא אומרים מילה, פשוט מנציחים כל רגע ורגע שהרגיש כמו נצח.

לאחר כשעה וחצי, אחיות הגורל יצאו להפסקה של 10 דקות. תלמידים פטפטו בעליזות, האגריד, מקגונגל ולופין(שהיו הפרופסורים האחראים, האחראי הרביעי, סנייפ, מעולם לא הופיע) דנו בנוגע לריקודים שהיו בנעורם, ניק כמעט בלי ראש פלירטט עם אחד מאחיות הגורל. הכל היה בסדר כשלפתע הם שמעו רעש מן הבמה.

"אחת, שתיים, אחת, שתיים," אמר קורמק למיקרופון.

כולם הביטו בו, פרד וג׳ורג׳ מיד אמרו "זה לא יכול להיות טוב."

"אתם בטח תוהים לעצמכם למה אני כאן למעלה. אני כאן לספר לכם סיפור קטן בזמן שהזמרים המופלאים שלנו יצאו להפסקה. הסיפור הוא לגבי שני בנים מאוהבים. בואו נקרא להם אוליבר ופרסי."

אוליבר האדים עוד יותר והוא רצה לעלות לבמה ולכסח לקורמק את הצורה, אך פרסי עצר מבעדו.

"סיפור האהבה שלהם נראה כמו הסיפור המושלם. חולקים חדר במשך 7 שנים, חברים שהבינו שהם אוהבים אחד את השני, קפטן קווידיץ׳ וחנון, סיפור עם סוף טוב. האמת שונה לחלוטין. אוליבר מעולם לא היה מאוהב בפרסי, אחיו התאומים של פרסי שילמו לו כדי לצאת איתו. למה, אתם שואלים? בגלל שאם פרסי לא יוצא, כך גם פרד וג׳ורג׳ לא. מעורר רחמים, הלוא כן? פרסי המסכן חשב שהוא מצא לעצמו נפש תאומה, כשלמעשה שיחקו בו כמו בובה."