היא הייתה שם, שבורה, עם דם על הבגדים,
רצתי מהר לדמי,הורדתי את הצעיף שלי והצמדתי אותו מהר לבטנה,בטנה היה חבול ומלא דם.
כאב לה כלכך,שערה הכחול היה מלא חול ועיינייה היו מלאות דמעות,דמעות שחורות.
נקודת מבט של דמי:
כואב לי,אני לא יכולה לזוז.
"טייל-ור,במור-ד ההר יש נח-ל ק-טן,רדי מה-ר ותבי-אי מים"-אמרתי בגימגום כאב אכזר.
טיילור הלכה להביא מים ובנתיים התחלתי לחשוב על הכל, לא האמנתי למה שקרה,אני זוכרת שהזריקו לי סם הרדמה,חתכו לי את הבטני ואז זרקו אותי מן המכונית לאחר מכן איבדתי הכרה וכשהתעוררתי כאב לי כלכך.
למזלי ראיתי את טיילור לאחר כשעה וחצי,אם היא הייתה באה מאוחר יותר אולי לא הייתי שורדת,אבל עכשיו היא פה לצידי היא תעזור לי אני יודעת את זה.
נקודת מבט של טיילור:
רצתי מהר להביא לדמי מים, וכשחזרתי הצמדתי את הצעיפי הרטוב לבטנה ונתתי לה לשתות מים מתוך יידי. בחיים לא הרגשתי שאני אבודה בצורה כזאת, זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי אומללה בכך שאולי לא אוחל לעזור.
לקחתי את דמי על כתפיי והתקדמנו קצת עד למורד הכביש, לקח לנו בערך כשלוש שעות להגיע למורד הכביש, התיישבנו מול הכביש,לקחתי את הטלפון שלי והתקשרתי לבית החולים לעזרה, הם באו ולקחו את דמי ואותי.
נסענו לבית החולים ושם תפרו לדמי את הבטנה,
נשארתי לידה כל הזמן,
ואז לפתע קיבלתי הודעה שרשום בה,
"אני בחיים"
YOU ARE READING
הרומן של לוק המינגס וטיילור סוויפט
Fanfictionנקודת מבט של טיילור: אוף אני כלכך עייפה..הייתה לי הופעה ארוכה וקשה, אני רק רוצה ללכת הביתה ולישון. הלכתי בג'ורג'יה ברחובות ולפתע רצה לדרכי דמי לובאטו, "דמי מה את עושה בג'ורג'יה??"-שאלתי והיססתי "אני פה כי..שמעתי מה שקרה ללוק המינגס מפייבסוס"-אמרה דמ...
