"תודה רבה לך טיילור"-אמר השוטר ויצא מהחדר.
נשארתי בחדר לבדי עד לכך שפתח אדם בכוחו את הדלת והתחיל לצעוק "טיילור,טיילור!!".
הסתכלתי לעבר הדלת וראיתי פנים מוכרות.
"קלאום!?"-שאלתי עם הבעה מופתעת,
-"טיילור חייבים ללכת עכשיו מצאתי את לוק הוא עומד למות ואני חייב את עזרתך"
קמתי מהר מהכיסא והתחלתי לרוץ אחרי קלאום.
נקודת מבט של לוק:
אני רואה סכין בצד,אני חייב להגיע אליו!,התחלתי להימתח לעבר הסכין,גנחתי גניחות של כאב,כאב לי כלכך. הגעתי לסכין,התחלתי לחתוך את החבלים בכל כוחי. נשענתי על הברכיים ואחד החבלים נקרעו המשכתי לחתוך ולחתוך עד שהצלחתי להשתחרר.
קמתי מהכיסא ונפלתי,ניסיתי לקום אך כאבים פרצו מבטני,הבנתי שלא אוחל לצאת מהחדר לבדי.
נקודת מבט של טיילור:
קלאום הסיע אותי לאותו מדבר שהייתי בעבר,זכרונות קפצו בראשי; האקדח,דמי,החדר,הפושעים,האוטו...
הנהנתי את ראשי וחזרתי להתמקד במטרה העיקרית,למצוא את לוק.
"הגענו"-אמר קלאום ומשך אותי החוצה.
התחלנו לרוץ לעבר ביניין ישן,פתחנו את הדלת ונכנסתו לחדר הפנימי. ראינו את לוק שוכב על הרצפה מלא בדמעות וצער.התקדמנו עליו בריצה ואז נשמע קול,
"ידעתי שאמצא אתכם כאן",לא הספקנו להסתובב לראות מי זה היה כי נפלנו ארצה מלאי דם חם.
YOU ARE READING
הרומן של לוק המינגס וטיילור סוויפט
Fanfictionנקודת מבט של טיילור: אוף אני כלכך עייפה..הייתה לי הופעה ארוכה וקשה, אני רק רוצה ללכת הביתה ולישון. הלכתי בג'ורג'יה ברחובות ולפתע רצה לדרכי דמי לובאטו, "דמי מה את עושה בג'ורג'יה??"-שאלתי והיססתי "אני פה כי..שמעתי מה שקרה ללוק המינגס מפייבסוס"-אמרה דמ...
