נ. מ. סופי
כבר בבוקר סופי ידעה שהיום הזה לא יהיה יום רגיל.
במהלך יום הלימודים אחרי שיעור עם טירגן היא מצאה פתק בארונית שלה, היא ידעה שזה מהברבור השחור.
"גם את קיבלת?" קיף שאל.
סופי הנהנה "מעניין מה הם מצאו".
"גם טאם ולין יהיו שם" ביאנה הצטרפה "אז כנראה זה חשוב".
סופי נאנחה בשקט, נמאס לה מכל זה, היא רק רצתה שקט.
מיד לאחר הלימודים סופי, קיף, פיץ, ביאנה ודקס מיהרו לארלווגן, שם נאמר להם להיות.
"הרבה זמן לא ראינו אותכם!" ביאנה קראה וחיבקה את לין.
לין חייכה בחזרה, טאם הינהן אליהם, שומר על ריחוק.
"מה קרה?" סופי שאלה, היא לא התכוונה לבזבז זמן.
"מצאנו מישהו" מר פורקל אמר בהיסוס "אבל אין לנו מושג מיהו".
סופי הביטה בו בהפתעה, זה לא משהו שהיא ציפתה לשמוע.
"איפה מצאתם אותו?" קיף שאל.
"ליד פוקספייר" מר פורקל ענה "כשהוא מעולף לחלוטין".
"ואתם רוצים שנעשה לו קריאה מוחית?" פיץ שאל.
מר פורקל הינהן "כמו שאמרתי, אנחנו לא מכירים אותו".
הוא הוביל אותם לסלון, שם על הספה הוא שכב.
"הוא אלף?" ביאנה שאלה
סופי לא ידעה מה להגיד,
מצד אחד הוא לא נראה כמו אלף, עם העור השזוף, השיער החום והעיניים הירוקות.
מצד שני היה בו משהו שמזכיר אלף, סופי לא ידעה להסביר את זה, אבל משהו אמר לה שהוא לא סתם בן אנוש.
אחרי כמה דקות שבהם הם דיברו בינהם לבין עצמם, ותיכננו מה לעשות כשהוא התעורר ומה הם יגידו, הוא קם.
"מה קורה כאן? מי אתם?" הוא שאל.
"אתה בערים האבודות" סופי אמרה.
הנער נראה מבולבל "אוקי...".
קיף גיכח, סופי נעצה בו מבט והוא השתתק.
"למה אני כאן?" הוא המשיך.
"זה גם אנחנו נשמח לדעת" אמר מר פורקל "איך הגעת לכאן?".
"אני לא ממש זוכר" הוא הודה "יצאתי מבית הספר והסתובבתי ואז ראיתי מנורת רחוב, היא הרגישה שונה, אני לא יודע בדיוק להסביר, וכשנגעתי בה, פשוט נעלמתי".
הוא השתתק והסתכל עליהם, כאילו בודק אם הם יקראו לו פסיכי.
"ואז התעוררתי כאן" הוא סיים את הסיפור שלו.
מר פורקל החוויר טיפה, כאילו נזכר במשהו שלא רצה להיזכר בו.
"ביצעת זינוק אור בלי נקסוס, פלא שאתה חי בכלל" הוא אמר.
YOU ARE READING
החצוי האבוד
Fanfiction"הוא אלף?" ביאנה שאלה סופי לא ידעה מה להגיד, מצד אחד הוא לא נראה כמו אלף, עם העור השזוף, השיער החום והעיניים הירוקות. מצד שני היה בו משהו שמזכיר אלף, סופי לא ידעה להסביר את זה, אבל משהו אמר לה שהוא לא סתם בן אנוש. _________________________________ ...
