נ. מ. פיץ
"טוב לא מתת, פוצצת משהו או הגעת למשפט" אמר פיץ כששבו לאורלגן "אתה יכול להיות גאה בעצמך".
פרסי חייך חיוך קטן, כאילו הוא רוצה לצחוק אבל משהו עוצר אותו.
ביאנה לעומתו, צחקה בקול.
פיץ לא הבין את פרסי עד הסוף, מצד אחד הוא היה סבבה איתם בהפסקות וזה אבל מצד שני הוא ממש מרוחק.
טוב ככה זה שבאמצע החיים אתה מגלה שאתה לא מי שאתה כנראה.
פיץ דפק על ראשו, הוא כזה מטומטם.
"הכל בסדר?" פרסי שאל, גם ביאנה הביטה בו בעניין.
"לא סיפרנו לאבא על אבא שלך" פיץ אמר "בואו נלך אליו עכשיו".
"בטוח שזה רעיון טוב?" פרסי שאל.
"אל תדאג" ביאנה אמרה "אבא יטפל בזה מעולה".
הם נכנסו לחדר העבודה של אולדן ואמרו שהם צריכים לדבר איתו.
הם סיפרו לו את הסיפור, בסופו אולדן הביט בפליאה על פרסי.
"אתה יכול לתאר לי אותו פרסי?" הוא שאל.
פרסי הנהן "הוא גבוה, שזוף עם עיניים כמו שלי, יש לו שיער חום כזה שעף ברוח, לפחות זה מה שאימא שלי הייתה מספרת".
"ולא פגשת אותו אף פעם?" אולדן שאל.
"אמרתי לך, הוא עזב עוד לפני שנולדתי, אבד בים" פרסי ענה.
אולדן הנהן "אני אחפש אותו, לפי התיאור שלך אני חושב שהוא יהיה באטלנטיס".
"יכול להיות" פרסי ענה.
פיץ קלט שפרסי מתרגש, וגם הוא התרגש, הוא ישמח שפרסי יפגוש את אביו, אולי זה יעזור לו להתאקלם בערים האבודות.
********
נ. מ. סופי
סופי נקראה למשרד של יושב הראש ליטו.
היא תהתה מה היא הספיקה לעשות, רק היום הם חזרו לפוקספייר.
"קראת לי?" היא שאלה.
"הגעת, יופי" הוא ענה בחוסר ריכוז "שבי, אנחנו צריכים לדבר".
סופי התיישבה והבינה שלשיחה לא תהיה קשר ללימודים.
"חיפשתי מידע על פרסי בערים האסורות" הוא אמר.
"ומצאת משהו?" סופי שאלה.
הוא הינהן "אבל זה קצת מטריד אותי".
"למה?".
"אני חושב שפרסי לא סיפר לנו את כל האמת". הוא הסביר.
כשהוא ראה שסופי עדיין מבולבלת הוא הראה לה כתבות מערים האסורות.
סופי קראה ולא האמינה.
YOU ARE READING
החצוי האבוד
Fanfiction"הוא אלף?" ביאנה שאלה סופי לא ידעה מה להגיד, מצד אחד הוא לא נראה כמו אלף, עם העור השזוף, השיער החום והעיניים הירוקות. מצד שני היה בו משהו שמזכיר אלף, סופי לא ידעה להסביר את זה, אבל משהו אמר לה שהוא לא סתם בן אנוש. _________________________________ ...
