6. פוקספייר

760 54 82
                                    


נ. מ. דקס

דקס פשוט רתח מזעם.

טוב אולי רתח זאת מילה קיצונית, אבל הוא בהחלט כעס.

למה הוא כעס?

דקס כעס על הכל, פשוט החיים נראו לו כל כך לא הוגנים וזה שיגע אותו.

הוא פשוט לא הצליח להבין איך הוא עובד קשה כל כך כדי להשתלב ואילו לאחרים זה בא בקלות.

דקס צפה במבחן של פרסי ולא האמין למה שהוא רואה.

איך יכול להיות שמגיע אלף חדש, שלא שמע על הערים האבודות והוא שולט כל כך טוב בכוחותיו?

והוא גם נאה מאוד, דקס חשב במירמור.

פרסי נראה חשוד לדקס, הוא היה מר מושלמי כזה, הוא נראה טוב והוא עשה רושם טוב על כולם וכמובן, הוא שלט ביכולת שלו בצורה מושלמת.

פרסי הסתיר משהו, דקס היה משוכנע בזה.

חוזרים לפוקספייר ביום שני, דקס חשב, שם הוא כבר יפקח עין על פרסי ג'קסון.

* * * * * * *

נ. מ. פרסי

זה היה סוף שבוע מאוד מוזר.

לא בכל סופ"ש אתה עובר לעולם אחר.

מצד שני בפעם הקודמת שהוא נעלם מחייו הוא שקע בשינה של 8 חודשים והזיכרון שלו נמחק, אז אולי הוא צריך להגיד תודה.

לא שזה יקרה.

אחרי המבחן במועצה הם חזרו לביתם של הוואקרים.

דלה ואולדן הסבירו לפרסי שהם לא מנסים להחליף את ההורים שלו, אבל הם יהיו כאילו הם כן במידה והוא צריך.

אחרי השיחה הזאת ישבו פרסי ביאנה ופיץ לבדם.

פיץ וביאנה הבטיחו לו שהם יוכלו להיות כמו האחים שלו אם ירצה.

זה רק גרם לפרסי להשפיל מבט.

"אני מעריך את זה מאוד" הוא אמר בשקט.

"אם זה לא בסדר..." פיץ התחיל להגיד.

"לא לא" פרסי קטע אותו "זה מאוד נחמד, אני מניח שזה לא קל שנופל מישהו זר למשפחה".

ביאנה חייכה אליו "התמודדנו עם דברים לא קלים בעבר, לא נראה לי יהיה לנו קשה איתך".

פרסי צחק וזה היה טוב.

"אם אפשר לשאול" פיץ התחיל בהיסוס "יש לך בכלל משפחה מהערים האסורות?".

פרסי שתק כמה רגעים.

"אני לא יודע איך בדיוק להגדיר את זה" הוא הודה.

החצוי האבודWhere stories live. Discover now