העולם עוצר
ואני הולך
וכולם שותקים
ואני צועק
והראש של כולם ריק, עסוק בדברים חסרי חשיבות. הדרך אל האושר גם בלי להצליח בחיים.
והראש שלי פותר משוואות של החיים, מנסה לחשב את הדרך המהירה ביותר להצליח בעבודה ולקבל את הכסף בשביל לחיות.
וכולם שיכורים
ואני פיקח
וכולם שמחים
ואני עמוק בתוך הבור של דיכאון החיים.
וכולם מאורגנים
ואני עם מחשבות מפוזרות
וכולם שפויים
ואני מתהפך משגעון
אבל יש משהו אחד שלי יש ולהם אין, משהו אחד שהוא ילד במיוחד בשבילי.
לי יש את האדם ההוא שמחייך אלי ובשניה גורם לבור העצבות האין סופי הזה להציף אותי למעלה.
משאיר אותי שפוי עם כולם, כל רגע שהוא עומד לידי.
אז יש לי בקשה אחת.
אל תעזוב לעולם.
