part 5

1.4K 92 118
                                    

נקודת מבט לואי:

"ברנדון אני צריך לקום" מלמלתי בעייפות , הזזתי את גופו הישן ממני וקמתי במהירות מהמיטה, אני עומד לאחר לעבודה ועם כמה שמר סטיילס לא יסלח לי על עוד איחור אחרי הפעם הקודמת.

"מה השעה?" מלמל עצבני מעט ונשכתי את שפתי התחתונה "שמונה" החזרתי בזמן שהתחלתי להוריד את בגדיי ולהחליף לבגדים התואמים לעבודה עד שהרגשתי את גופי נצמד מאחוריי ואתשפתיו לוחצות לצווארי "מממ אתה כל כך סקסי" לחש לאוזני בקול צרוד שהעביר צמרמורת בגופי.

"זה לא הזמן" מלמלתי מובך, מתרחק והולך לשטוף פניי "לא הבנתי, דחית אותי?" שאל, גופו העירום נשען על משקוף דלת השירותים וחיוך מעושה על שפתיו, שלא תאם בשום צורה לקולו העצבני.

"כן אבל אני עומד לאחר ברנדון" נאנחתי והתחלתי לצחצח את שיניי במהירות.

"אעכ לכ גולך לגבדעה חיום?" שאלתי עם מברשת השיניים בפי "מה?" שאל בחוסר עיניין שגרם לי לגלגל את עיניי. ירקתי את המשחה מפי "אתה לא הולך לעבודה היום?" שאלתי שוב כשניגבתי את פניי והוא הניד בראשו
"מתי אתה מסיים היום?" החזיר ומשכתי בכתפיי "ארבע וחצי בערך" סידרתי את שיערי ושפתיי נמתחו לחיוך קטן כשליקק את שפתו התחתונה והסתכל על השתקפותי מהמראה.

"בייבי תכין לי ארוחת בוקר" אמר ונעלתי את הנעליים במהירות, הוא באמת לא מבין שאני עומד לאחר?!

"אני לא יכול מצטער לאב אבל אני באמת חייב לעוף" אמרתי בלחץ והוא גיחך, הכרתי את הגיחוך הזה יותר מידי טוב. הוא עצבני אבל על מה לעזאזל?! זה לא כאילו שיש לו באמת סיבה!

"מה?" נאנחתי ולקחתי את תיק העבודה, תולה על כתפי "נהיית אגואיסט" אמר וכיווצתי את גבותיי
"אין לי כוח לשיט הזה ברנדון שחרר ממני" נאנחתי אך לפתע נדחקתי לקיר.

"אי, ברנדון מה לעזאזל״ צעקתי והוא נראה עצבני מתמיד, הרגשתי את לחיי שורפת מהסטירה שהטיח בה ואת המחנק עולה בגרוני
"תגיד אתה דפוק?!" צווחתי ודחפתי את גופו ממני בפחד. "מה עובר עליך?!" צעקתי והוא תפס בזרועותיי בחוזקה, מצמיד אותן אל מעל ראשי ומונע ממני לזוז.

"בחיים שלך אל תסרב לי" איים, קולו צרוד ומאיים , עיניו הסתכלו לשלי רק שאפילו טיפת רחמים לא השתקפו בעיניו הכחולות, רק רוע. רוע שלא הכרתי.

"למה אתה כל כך לחוץ ללכת לעבודה אה? פעם זה לא הפריע לך לאחר ב10 דקות מה קרה יש שם איזה מישהו? יש לך מישהו שם? אתה בוגד בי? אתה לא נמצא בבית הרבה לאחרונה? הבוס הזה שלך חתיך אה? בגלל זה אתה רוצה ללכת! כי אתה רוצה את הבוס שלך לא? הרי תמיד היית זונה כזאת" התפרץ והתקשרתי לעקוב אחרי כל השאלות שירה לעברי.

מאיפה הוא מגיע לכל המסקנות האלה ולמה הוא כל כך אובססיבי! אחד הדברים שאהבתי בו היה שסמך עליי. אני לא מאמין שהוא מתחקר אותי כך על כלום!

Fall for him// L.SWhere stories live. Discover now