Fall for him// L.S

part 17

נקודת מבט הארי:

"לו?" שאלתי, מסתכל על הבחור עם השיער הברונטי והעיניים הכחולות שיושב ממולי, הבחור שלי.

"מה?" שאל, מסיט את מבטו מנוף הפארק הצמוד ומחייך. "אתה יפה" פלטתי, סומק קל עלה לחיו והוא צחקק את צחוקו היפה. "אתה נראה מבואס, קרה משהו?" שאלתי, מניח את ידי על שלו. הוא כל כך קטן ביחס אליי, אני אוהב את זה.

הוא העביר את מבטו אל ידינו השלובות ונאנח,
"כן... פשוט אני מתגעגע קצת למשפחה שלי, הם גרים בדונקסטר ולא פגשתי אותם כבר שלושה חודשים" אמר וניצוץ קטן נראה בעיניו הכחולות.
"תרצה לקחת חופש מחר לבקר אותם?" הצעתי, בטח שחסרה לו המשפחה שלו כרגע עם כל מה שקרה עם ברנדון, הוא צריך סביבה בטוחה.

"לא זה בסדר אהוב... תודה, אני חושב שפשוט אעשה שיחת וידאו עם אמי מאוחר יותר" אמר והנהנתי, מתקרב אליו ומניח נשיקה לשפתיו.

אני לא מאמין שהוא שלי, שאני סוף סוף יכול לפנות אליו בתור בן הזוג שלי, דבר שחיכיתו לו מהרגע בו נכנס למשרדי והראה את חיוכו המתוק נשבעתי לעצמי שאלחם על האושר שלו, שאדאג שיהיה מאושר, מגיע לו להיות מאושר.

"האז?" שאל בגיחוך וניערתי מעט את ראשי, מחייך לעברו "כן בייבי?"

"אתה באמת התכוונת לכל מה שאמרת אתמול? בצוק וכל זה?" שאל בחיוך קטן, משחק עם אצבעותיו, זה כאילו וכל הדמות הקשוחה והצינית שלו נעלמת כשהוא איתי, הוא מקסים.

"לכל מילה" אמרתי, מביט לעיניו הכחולות ומחייך חיוך קטן.

"הנה ארוחת הבוקר הזמנתם" המלצרית חייכה והניחה ממולנו את ארוחת הבוקר הזוגיות שהזמנו
לואי הודה לה בחיוך קטן והיא הלכה.

"לו אתה לא אוכל?" שאלתי בבלבול לאחר כמה דקות ,הוא הרים את מבטו ממסך הטלפון וניער מעט את ראשו, מהנהן "כ-כן אני רק אלך רגע לשירותים" מלמל והלך במהירות לשירותים, משכתי בכתפיי ושתיתי מכוס המים.

נשפתי את שפתי התחתונה בחיוך והסתכלתי על העוברים והשבים, עוד לא סיפרתי ללואי אבל יש לי פגישה חשובה מחר, אני אמור לטוס לאיטליה מחר ב11 בבוקר ליומיים.

עבר כבר כמה זמן והתחלתי להלחץ, התכוונתי לקום מהכיסא וללכת לחפש אותו אך בדיוק הוא יצא מהשירותים והתיישבתי חזרה, כנראה אני סתם פרנואיד. אבל מותר לי, הוא שלי. אני רוצה לשמור עליו, לדאוג שהוא מרגיש טוב והכי חשוב. לגרום לו לחייך.

"ה-היי" לחש והתיישב חזרה במקומו "הכל טוב?" גיחכתי והוא הנהן, מסתכל מסביב ומשפשף את ירכיו. הוא נראה חיוור מעט...

"אממ האז באיזה שעה נצטרך לחזור למשרד?" שאל, מתחיל לאכול מארוחת הבוקר. "מתי שבא לנו, אני הבוס שכחת?" גיכחתי, נשען על כיסאי בחיוך והוא גיחך, מניד בראשו בחיוך קטן.