אפילוג

766 40 72
                                    

נקודת מבט כללית:

״ריי בוא לפה תפסיק לעשות באלגן אנחנו צריכים לצאת!״ קרא לואי ברחבי הבית, רץ אחרי עקבותיו של בנו בן השלוש שהיה מעט חוצפן מידי לטעמו אך בכל זאת לא יכל שלא לשבות בקסם שלו.

״לא רוצה״ צחקק ריי, נכנס מתחת לשולחן שבפינת האוכל בריצה, לואי נאנח והניח את בגדיו הקטנים של בנו על הספה, מתקדם אליו באיטיות ומתיישב מתחת לשולחן האוכל, בדיוק איפה שריי התחבא, משוכנע שהמחבוא שלו זה המקום הכי טוב שיש שאביו לעולם לא עומד לגלות עליו.

״ריי מותק בבקשה אל תקשה עליי, אתה יודע שפאפא הארי לא פה והוא נמצא בלונדון בנסיעת עסקים. ההליכה לביתה של סבתא ג׳ו ממש כמה דקות מכאן וכולם מחכים לנו שם עם עוגת יום ההולדת של התאומות.״ אמר לואי בייאוש ומנסה את מזלו לפנות ללב של בנו, לא הגיוני שכבר שעה שלמה הוא רק נלחם איתו על להחליף בגדים!

כשראה שריי לא מגיב הוא נאנח וגלגל את עיניו, שולף את הקלף הבא שלו. ״אם תתארגן כמו ילד גדול ולא תעשה בעיות נתקשר בוידיאו לפאפא אוקיי?״ שאל לואי , מחכה לתגובתו של הילד הקטן.

לפתע ראשו של ריי הציץ מתחת לשולחן, עיניו הכחולות התרחבו מעט בצורה שגרמה ללואי לצחקק איך מבטו הפך למתלהב, ״כן?״ צייץ, עדיין לא יוצא לגמרי מתחת לשולחן. לואי צחק והנהן באישור, ״כן, אבל קדימה לקום״ חייך וריי מיד קפץ מתחת לשולחן ורץ לסלון, לובש במהירות את הבגדים שאביו הכין לו, לואי הסתכל על בנו משועשע, תוהה לעצמו איך יש לו עוד אנרגיות לרוץ כך אחרי כל היום הזה.

״אני מוכן!״ קרא ריי בהתלהבות, לואי חייך מעט וסידר במהירות את שיערו המבולגן של ריי. הוא סידר את תלתליו החומים כך שלא יפריעו לו לראות ונעל לו את נעלי הספורט האהובות עליו.

אחרי שסיימו עם כל ההתארגנויות הם סוף סוף יצאו בהליכה לבית משפחת טומלינסון שהיה ממש רחוב אחד לידם. אחרי הביקור של הארי ולואי בבית המשפחה שלו לואי הבן שהוא לא יכול להיות רחוק מהם כך ושיתף את הארי שהוא מרגיש שיהיה לו קשה להיות רחוק מהם שוב ושהוא לא רוצה לחזור לגור בלונדון, הארי מיד הבין אותו והשניים חזרו ללונדון לסדר כמה דברים ועברו יחד לדונקסטר, הארי בתור המנהל של החברה לא היה צריך להתייצב במשרדים בכל יום כך שמידי פעם הוא עובד מהמחשב ופעם בחודש נוסע לנסיעת עסקים בלונדון לראות שהכל כשורה ולכמה ישיבות.

ריי עמד מול דלת הבית של המשפחה של אביו בהתרגשות, דופק בחוזקה על הדלת לא שם לב בכלל לפרצוף המשועשע של אביו.

״ריי! לוּ! סוף סוף הגעתם״ לוטי מיד משכה את האחיין שלה לידיה והחזיקה אותו על צדה, מחבקת את אחיה עם ידה הפנויה. לוטי מיד לקחה את ריי בהתלהבות לכולם שישבו בסלון יחד, החטיפים כבר היו מסודרים על השולחן יחד עם שתייה ועוגה ורודה שהתאומות בחרו יחד. לוטי הושיבה את ריי על רגליה של אמה שעטפה אותו בידייה וחיבקה אותו, מדוואת שהוא לא מתקרב לאש מהעוגה שלא יכווה.

Fall for him// L.SWhere stories live. Discover now