סולאנג׳לו-אהבת אמת

פרק ג׳

טוב שנייה לפני שאכתוב את הפרק אני רק רוצה להגיד שאני נדיה ממש אוהבת את הוואטפאד, לפני שנתיים וחצי שלוש פשוט נמחק לי החשבון של הוואטפאד ולא הצלחתי לשחזר אותו וניסיתי כל כך הרבה, היום (ותזכרו את התאריך 14.12.21) הצלחתי סוףףף סוףףףף להחזיר את הסיפור ואת הוואטפאד , מקווה ממש שהתגעגעתם לסיפורים שלי וכמובן לשיפ הכי נדיר בעולם סולאנג׳לו !! שמחה שיש אתכם חברה עכשיו אני רואה כמה צפיות יש לסיפור הראשון שלי .... 26k לא מובן מאליו בכלל במיוחד שהוא היה גרוע וקישורי הכתיבה שלי דיסלקטיים לגמרי אבל עדיין תודה לכולכם❤️❤️
אז מוכנים לפרק שלוש באמת עכשיו?

פרק ג׳
״לא הבנתי ? את מדברת עליי שם!?״ צעקה אנבת על לוריא , כל החדר אוכל השתתק.
״לא הבנתי? את מצביעה עלי סתם ככה?״ לוריא עונה לה בחוסר כבוד.
אני מכיר את הכוחות של לוריא, הם חזקים , אם היא רוצה באמת , היא יכולה להפריד בין פרסי ולאנבת בשנייה. אנבת רעדה מעצבים , פרסי תפס אותה והושיב אותה על הכיסא ליד ליאו, ״אנבת ? ״ ליאו שאל בתמימות , אנבת לא הגיבה , ישבה בכעס , פרסי לצידה, אלך לשבת עם לוריא אוליי זה יהיה רעיון טוב? אולי גם לא , מוטב שאלך אם כל הבאלגן הזה התחיל מימני.
אני מתיישב ליד לוריא, ופתאום כל עינהן של בנות אפרודיטה עליי, כאילו אני חייזר, אבל משום מה , אני די רגיל לתחושה של נידוי, שנים הייתי בנוי על התחושה הזאת, באופן עוד יותר מפתיע, זה לא עובר אף פעם התחושה הזאת. ״היי , הכל בסדר אל תתעצבני עלייה״ אני אומר ללוריא, היא בכלל מדברת עם החברות שלה ולא באמת מתייחסת אליי , רק מעיפה בי מבט וממשיכה בשלה. גם אם לא הייתי נמשך לבנים , בחיים לא הייתי נמשך ללוריא, האופי שלה מחריד אותי . ואז משהו מדהים קורה באוויר
הוא נכנס , כאילו בשנייה שהוא נכנס, הלב שלי החסיר פעימה, פתאום הכל עצר, פתאום הכל קפא, הרגשתי את כל החושים שלי מתעוררים ושוב חוזרים לעצמם . זה הוא, הוא נכנס ומביא איתו את כל האור שהשמש יכולה לייצר. זה הוא.
וויל סולאס .
האחד והיחיד.
אני בוהה בו בערך חצי דקה שלמה עד שאני קולט שלוריא מנופפת לו וקוראת בשמו , ״תעוף מפה ילד עצמות שכמותך״ היא מנסה להעליב אותי? אני לא באמת מצליח להתרכז במה שהיא אומרת, אני יותר מידי דבוק למראה שלו. הוא מתקרב אלינו ואני מתקשה לנשום,
״היי , מה קורה?״ הוא אומר, איזה קול גברי ושמימי, הייתי רוצה לשמוע אותו כל היום
״ה.. ההיי״ אני אומר, הוא חושף שיניו בחיוך מושלם אבל הוא לא מסתכל אליי , הוא מסתכל על לוריא.
״היי מושלמי, בוא שב״ היא אומרת מסתכלת עליו ואז עליי, וכשהמבט עובר אליי הוא כועס ,
״קום כבר ילד מוות״ היא דוחפת אותי מהכיסא,
אני רק מסתכל עלייה במבט קצת זועם, אולי זה ירתיע אותה. ״לא לא , אל תקום בשבילי״ הוא אומר , והכל קול שלו משתיק אותי בלי לנסות אפילו, ״לא, זה בסדר, גם ככה הצכוונתי לקום״ אני בורח משם חזרה לאנבת , וויל עוד עומד שם במבט מעופף לא בטוח לגבי מה שהרגע קרה. אנבת באמצע ביס, אני יושב לידה , מתנשף.
״מה קרה ? ברחת מזומבים?״

עכשיו כל אחד כותב לי מה התאריך שהוא קרא את הפרק❤️
ממשיכה ב10 תגובות ולייקים חברהה