סולאנג׳לו-אהבת אמת

פרק ד׳

״כן! זאת אומרת , לא לא ממש לא ״ אני באמת לא יודע מה אני אמור לעשות עם התחושות האלה, למה פשוט אי אפשר לזרוק את כל הרגשות ההפכפכים האלה לזבל , הרי אני לא צריך אותם, למה אני לא יכול פשוט להעביר את הרגשות האלה לאנשים שצריכים, כאילו אני חושב על כמה מיליון זוגות שהולכים להיפרד עכשיו רק בגלל שיש מישהו בזוגיות שלא מאוהב בצד האחר יותר כי הזוגיות שלהם ניהיתה הרגל בכיף הייתי מעביר להם את הרגשות האלה .
כל החברה מצחקקים קצת וממשיכים לאכול, אנבת יושבת בנינוחות , אני שמח שהיא לא מביכה אותי שוב, אבל מעניין, היא תוכל לשמור על הסוד הענק שלי?

אני מנסה לשכוח את וויל , אני חייב להבין שזה לא הולך לעבוד בינינו , אבל הוא בכל מקום, תמיד אני קולט אותו בזווית העין שלי תמיד אני נתקל בו איך אני אמור לברוח מימנו? אפילו עכשיו כשאני מתאמן בשש בבוקר אני קולט אותו הוא תמיד ער או משהו כזה? ילדי אפולו אף פעם לא ישנים? וגם לורחא איתו, ברור נו מה חשבתי לעצמם , אבל איזה סיבה יש להם לצאת מהמחסן בשעה כזאתי ?
הם מחביאים גופה או משהו כזה ? או שאולי אני סתם תמים מידי?

״תגיד היא לא שמה לב שאתה בוהה בה?״ אני נבהל לרגע ואז מסתובב וקולט את אנבת עומדת מאחורי , מעניין כמה זמן היא כבר הייתה שם.
״תנגב את הריר ולך תדבר איתה״ אומרת אנבת
״מ..מה?״
״מה מה? לך תדבר איתה ניקו!״ היא אומרת בקשיחות
״מה? השתגעת? היא שם והיא עם חבר שלה! אין מצב שאני הולך לשם״ התחלתי להלחץ
״תקשיב אתה חמוד , מה אתה חושב שאני ופרסי ניהנו יחד בשנייה? גם לי הייתה אויבת בהתחלה אני מתעצבנת רק מלחשוב עלייה.״ אני מסתכל עלייה והיא מדברת רק עם הידיים
״תקשיב״ היא ממשיכה ״אל תעלב או משהו, אבל לב של גברים הוא קל על הדעת, נורא קל להשפיע עליכם , סך הכל הייתי צריכה להחזיר אותו קצת לעיניינים כדי שהוא יתאפס על עצמו ״ אני מרים גבה
״רגע אנבת על מה את מדברת?״ היא מגלגלת לי עיניים
״אוקיי תקשיב, לפני שאני ופרסי ניהנו יחד הייתה ילדה אחת שהייתה איתו בקשר, לא שחששתי מימנה בכל זאת היא פשוט בת תמותה אתה יודע, אבל פרסי מתאהב מהר בבנות שיש להן חיוך יפה וכישרון חבוי, כמוני אצה יודע. ״ אני מהנהן אלייה
״בקיצור מה שאני אומרת לך שהוא היה מאוהב בבחורה בשם רייצ׳ל אז סך הכל גרמתי לו להבין שאני הרבה יותר טובה בשבילו , לפעמים המוח שלכם קצת מתערבב בנים צריך קצת ליישר אתכם!״ היא מתחילה לגחך ואין לי מושג מה לענות לה עדיין
״מה שאני אומרת לך שאתה צריך ללכת לגרום ללוריא להבין שאתה הרבה יותר טוב בשבילה ולא וויל.״
אני עומד מולה בפה פעור ״אנבת השתגעת? אני בחיים לא אפריד בינהם ! הם זוג מדהים תראי איך הוא אוהב אותה , הוא מדהים הוא חזק ואצילי וזוהר ותמיד יש לו ריח טוב ״ אני אומר
״מה זה ניקו תכף אתחיל לחשוש שאתה מאוהב בוויל בעצם״ היא נשפכה מצחוק , לא היה לי נעים אז צחקתי גם שלא תחשוד , אולי יש אהבות שלא נועדו לקרות, כמו הארי פוטר והרמיוני גריינג׳ר , הרי כולם חשבו שהם מתאימים ובסוף כל אחד מהם מצא מישהו אחר להתאהב בו , אולי אני גם צריך להתאהב במישהו אחר .
״תראה ניקו״ היא חוזרת על עצמה ״ אני ממש לא מכריחה אותך לעשות דבר כזה , לדעתי זאת הדרך הכי טובה להשיג דברין שרוצים , הרי החיים הם מלחמה בלצי נגמרת לא? ומי אנחנו אם לא הלוחמים בה?״ אני לא יודע אם זה היה משפט מוטיבציה או משפט שאני אמור להילחץ מימנו כי אנבת בחיים לא תגיד משהו כזה.
לפני שאני אפילו מצליח לחשוב על תשובה נורמלית אנבת דוחפת אותי בכל הכוח אל מאחורי כמה עצים ולוחשת לי באסרטיביות ״זאת ההזדמנות שלך!!״
אוי לא , זה וויל ולוריא. ממש מולי .
שיט.

לא לשכוח להגיב ❤️❤️