The prince and the girl (Hebrew)

פרק 5- 'ריי לא פה'

וואו עבר מלא זמן מאז שכתבתי פרק,
תהנו בקריאה🤍

נ.מ- אליס
"תקשיבי אני לא חושבת שזה בריא לך להיות ככה, במיטה כל היום."
"כן,אבל מה עוד יש לי לעשות... לחיות זה מבאס."
אמרתי בעצב גמור, מיואשת מלחשוב על ריי כל היום
"תני לי לחשוב על משהו" מארלי אמרה, כאילו שהיא יכולה לשפר את הרגשתי...
"אוקיי,קחי ספר אני ידאג לכוסות, שתייה ושמיכה."
מה?
"אנחנו הולכות לפיקניק."
*******
"את יודעת,אפילו לא הספקתי להיפרד ממנו..."
אמרתי, בגלל שאני מרגישה חרא שלא ראיתי אותו מאז, "כן,אבל זה לא שיכולת למנוע ממנו לנסוע"
רציתי להגיד שיכולתי ושהוא יכל להיות כאן והייתי עוצרת אותו, אבל מארלי צודקת. "כן... נכון..."
"מה את קוראת?" מארלי שאלה בסקרנות, עד שקלטתי שהבאתי ספר והוא מונח לידי עם הכריכה מופנת לשמיכה, "אשמת הכוכבים"
"זה ספר טוב?" שאלה,
"כן,ספר מדהים."
(ה.כ באמת ספר מדהים,ממליצה.)
"אני צריכה לשאול אחד מהספרים שלך בהזדמנות"
מארלי אמרה אחרי שחשבה לזמן מה,
"כן בטח,נעשה סדר במדף הספרים שלי וניתן לך כמה."
"אנחנו?" שאלה מארלי,
"מדף?" שאלה שוב,
"קודם כל,לא הסכמתי לסדר איתך את ה'מדף',
דבר שני, זה לא מדף! זה פאקינג קיר שלם!" אמרה ואז פרצה בצחוק, שלאחר כמה זמן התחיל להשפיע עלי,
"נו את יודעת למה התכוונתי!" אמרתי תוך כדי פרץ צחוק, 
"כן אני יודעת, יהיה כיף נסדר ביחד ותתחילי לחפור לי על כל ספר, 'הספר הזה ממש טוב!' 'או! הספר הזה פשוט ארוך מידי!'"
"היי! זה לא נשמע כמוני!" אמרתי, או צעקתי יחד עם צחוק, אני לא בטוחה מה זה היה...
"כן זה כן." מארלי אמרה וגיכחה לאחר מכן,
"רוצה לקפל פה?" שאלה,
"כן עוד מעט מחשיך." אמרתי, כיוון שבאמת עוד שנייה שקיעה,
"ונלך?"
"נראה לך? את באה אליי." אמרתי,
"אוקיי"
*******
"אמא! אני ומארלי בחדר!" צעקתי לאמא,
"טוב!"
"רוצה שנעבור על ה'מדף' בשביל הספרים שרצית?"
"כן בואי"
"בנות! רוצות פיצה?" אמא צעקה ושאלה אותנו,
"כן!" אמרנו לה יחדיו,
"בואי נראה... יש את 'המועמדת', שיש לו בערך חמש ספרי המשך,יש את הספר שאני מחזיקה עכשיו שיש לי רק את הספר הראשון שלו ויש את-"
ואז אמא נכנסה עם פיצות,
"מה,זה 'אשמת הכוכבים'?" אמא שאלה,
"כן." אמרתי,
"איך את מכירה את הספר הזה?" מארלי שאלה,
"אה זה? אליס הכריחה אותי לקרוא אותו, ספר פשוט וואו."
"שמחתי להכיר לך אותו." אמרתי עם קצת סרקסטיות בקולי,
"טוב בנות, אני יעזוב אתכן כאן לאכול את הפיצות שלכן..." אמא אמרה ויצאה מהחדר,
"לא סגרה את הדלת,נו באמת" אמרתי והלכתי לסגור את הדלת,
"שנייה נחזיר את הספרים למקום, תיקחי את הספר שרצית ונלך לאכול."
*******
"מה לקחת בסוף?" שאלתי את מארלי,
"אה כן, אמממ... 'המועמדת' כן."
"אחלה בחירה, הספרים הראשונים בסדרה ממש טובים."
"נהנת מהפיקניק?" מארלי שאלה,
"כן,ממש תודה על זה,את החברה הכי טובה ביקום."
אמרתי מעומק ליבי כי הפיקניק הזה באמת עשה לי את היום.
"תודה,גם אני אוהבת אותך" מארלי אמרה בציחקוק,
"אני יודעת" גיכחתי,
"אנחנו צריכות לעשות את זה לעיתים קרובות יותר,את יודעת,פיקניקים,לחפור על ספרים..." מארלי אמרה,שקועה במחשבות קצת,
"כן זה היה מדהים,חד משמעית צריך לעשות את זה שוב." אמרתי,
"לפחות זה השיח את דעתך מריי קצת..." מארלי אמרה,
"כן,ריי..."
*******
בערך 490 מילים,
ושוב סורי אם הפרק הזה קצת חלוד לא רשמתי פרק הרבה זמן.
כשאני חושבת על זה,אוליי בטעות הפכתי את הפרק לפרסומת לספרים חחחח
#אשמתהכוכביםלנצח
אוהבת🌹🤍