The prince and the girl (Hebrew)

פרק 8-'בוא,נברח מכאן.'

נ.מ-ריי
אמצע הלילה,משעמם לי,כבר הוציאו לי את האינפוזיה,אני מרגיש בסדר.
אני לא מצליח להבין למה לא מוציאים אותי מכאן,
מה אפשר לעשות כדי לצאת מכאן? אה! אומנם אמתע הלילה אבל אפשר להתקשר למספר בית של אליס ולקוות שהיא תוציא אותי מכאן.
חיפשתי את הטלפון שראיתי כאן על השולחן, טלפון של הבית חולים,רק שזה לא יעיר את אמא שלה או משהו....
חייגתי,ביפ... ביפ...
*******
נ.מ-אליס
התעוררתי מהרעשים של הטלפון מלמטה,
ביפ... ביפ.. ביפ...
ירדתי מהר למטה, למרות הסחרחורת,כדי שזה לא יעיר את אמא ואבא,
מי יכול להתקשר באמצע הלילה?
ראיתי מספר לא מזוהה,
עניתי, "מי זה?" שאלתי, קצת בלחץ,
"ריי." נשפתי את האוויר שלא ידעתי שהיה לי,
"אה,זה רק ריי." אמרתי ברגיעה,
"רגע מה? ריי?" קלטתי שזה ריי,
"כן זה אני." אמר וציחקק כנראה בגלל שלא שמתי לב למה שאמרתי,
"מה? למה אתה מתקשר בשעה כזאת?" שאלתי,
"משעמם לי,אני מרגיש בסדר ואני רוצה שתבואי לפה כדי שאני יוכל לברוח מכאן."
"בטח,אוקיי אני שנייה באה."
איך לעזאזל אני יגיע לבית חולים? אני לא יכולה לנהוג לשם וגם לא ללכת או לרוץ זה רחוק מידי,
אה! האופניים! אני לא יודעת איך ריי יעלה עליהם, אבל זאת כבר בעיה שלו.
*******
הגעתי לבית חולים, החנתי את האופניים בחוץ
ונכנסתי, עליתי לחדר ופתחתי את הדלת בזהירות,
הסתכלתי סביב, כולם ישנים וריי בוהה בתקרה,
ניפנפתי עם ידיי בתקווה שריי ישים לב, כדי שלא אצטרך לדבר ובטעות להעיר מישהו.
אחרי כמה זמן ריי שם לב, הוא בא להגיד משהו אבל סימנתי לו לא לדבר,
הוא בא לכיווני וסימנתי לו לצאת מהדלת,
יצאתי אחריו וסגרתי בעדינות את הדלת.
"וואו,לא חשבתי שתגיעי כזה מהר." ריי אמר,
"כוחות האופניים." עניתי,
"אופניים?" ריי שאל,
"כן,אופניים. איך אתה תוכל לעלות עליהם יחד איתי זה כבר בעיה שלך, כי אם אתה לא מצליח לעלות אני משאירה אותך פה." אמרתי,
"מת על ההומור שלך." ריי אמר,
"הומור?" שאלתי,
"אה, זה לא היה בצחוק? שיט."
"בוא,נברח מכאן."
ירדנו במעלית וכשיצאנו, הסתרתי את ריי בתקווה שאף אחות לא תשים לב שהוא יוצא ללא אישור מהבית חולים, "החנתי איפשהו פה את האופניים..." מילמלתי לעצמי, "האופניים האלה?" ריי שאל,
הסתכלתי, "כן,כן..." עכשיו החלק הקשה...
"אני עולה אתה תיהיה מאחוריי, נקווה שלא ניפול ואז שנינו נצטרך ללכת לבית חולים."
ריי גיכח,"אין בעיה." אמר,
עליתי על האופניים, ריי אחרי והאמת שאף אחד לא נפל, מזל שיש לי אופניים עם הילוכים, אחרת היינו בבית חולים כבר ממזמן.
"לאן לסוע?" שאלתי,
"זה לא משנה לאן,פשוט תסעי."
אז נסעתי, לאנשהו,לא בטוחה לאן.
*******
אז איך שהוא הגענו לים ועצרתי,
מסתבר שהשעה הייתה כבר 6 בבוקר
כי כשהגענו הייתה זריחה.
זה היה מדהים,אף פעם לא ראיתי זריחה כל כך מקרוב.
"וואו" ריי אמר,
הסתכלתי אליו ופתאום הבנתי יותר מכל הפעמים,
כמה זה באסה שאנחנו לא יכולים להיות ביחד,
"בואי" ריי קרא לי, לא הבנתי מה קורה אבל הלכתי אחריו, התקרבו למים וריי התחיל לרוץ,
רצתי אחריו לתוך הים, השפרצנו אחר על השני מים,
זה היה משהו שלא חלמתי שיקרה אפילו
ואז קרה משהו שאני לא הייתי עושה בחיים אם הייתי יכולה לחזור אחורה.
"אני אוהבת אותך" אני כזאת סתומה.
*******
500 מילים🌹
אופסי?
אוקיי אז זה קרה...
מה יקרה בהמשך? רק אני יודעת מוהאהאהאהא
סתם תדעו בפרק הבא🤍
השאלה להיום- אתם אוהבים פרקים של יותר מ400 מילים? (שאני ידע אם לעשות עוד כאלה.)
תצביעו🌹🤍