The prince and the girl (Hebrew)

פרק 7- 'אה כן,ריי עבר תאונה'

שוב פעם,אמצע הלילה,אני כותבת פרק...
סוו כנראה ככה זה עובד מעכשיו, תהנו🤍

נ.מ-אליס
"מה? מה קרה? כן,כן... אהא,כן,אוקיי."
אני מתעוררת ושומעת את זה ברקע, לא מבינה מה קורה... "אליס!"
"הא? מה?" שאלתי,קצת מסוחררת כיוון שרק עכשיו קמתי, "תתעוררי,תתלבשי ותקראי למארלי שתבוא!"
"אוקיי, רק מה קורה כאן?" שאלתי בדאגה,
"אני יספר לכן בדרך."
*******
מארלי הגיעה,ירדנו לאוטו,
"נינה? מה קורה כאן?" מארלי שאלה את אמא,
"אה כן,ריי עבר תאונה..." מה? מה לעזאזל?
"מה?!" שאלתי ומארלי אחרי,
"שנייה אני יסביר,הם היו בדרך לארמון,אחרי שחזרו מהביקור של הנסיכה הזו ואדוארד סטה מהמסלול בטעות והם עשו תאונה." אמא הסבירה,
"ואז מה קרה?"מארלי שאלה,
"התקשרו אלי מהבית חולים,מסתבר שאמברלי נתנה את המספר שלי לאחות כדי שהם יתקשרו ואנחנו בדרך אליהם."
"אוקיי ומה המצב של כולם?" שאלתי בלחץ,
"לא הספקתי לשאול,אבל אל תדאגי אני בטוחה שיהיה בסדר."
*******
עברו כמה דקות,אנחנו עוד מעט מגיעים לבית החולים,
"את יודעת,אף פעם לא הבנתי למה את וריי לא יכולים להיות זוג." מארלי פתחה בשיחה,
"אוי איך אני אוהבת את נושא השיחה הזה." אמא נכנסה לשיחה, "אז תספרי את." אמרתי לה גם כי לא רציתי להתחיל לספר את זה וגם כי אני בעצמי כבר פקפקתי בזה, "בעיקרון זה פשוט חוק ישן של הממלכה,'נסיכים יכולים להיות בני זוג רק של נסיכות.'
אבל בתכלס אמברלי לגמרי תומכת בזה שאת וריי תיהיו ביחד." אמא אמרה, "כן,גם איידן..." מילמלתי,
"אז אם זה חוק ישן,אי אפשר להפר אותו?" מארלי שאלה, וואו איך אין לי כוח לזה...
"זה חוק ישן,אבל זה חוק.לא מפרים חוקים." אמרתי
ואז הגענו לבית החולים.
*******
"בואו,נעלה לקומה שלהם." אמרה אמא,
הלכנו לכיוון הכניסה ואז למעלית,
"חדר 631" אמא מילמלה והסתכלתי לכיוון מארלי,
"בואי, צריך להמשיך במסדרון." מארלי אמרה לי והסתכלתי להמשך המסדרון, ראיתי את אמא שלי הולכת,כנראה לא הייתי מרוכזת...
המשכתי עם מארלי, הגענו לחדר.
"אוקיי,אני ידפוק וניכנס." אמא אמרה,
היא דפקה פעם אחת,נכנסתי ללחץ,
"תיכנסו!" שמענו את.. אמברלי? אומרת,
אמא פתחה את הדלת,
מצד אחד רואים את ריי שוכב בחוסר מעשה והצינור הזה שמחובר לו ליד עם סימן חבלה על המצח,
לידו רואים את איידן,עם חיכוח בלחי ותחבושת באזור השיער,מצד שני רואים את אמברלי עם תחבושת ביד ופלסטר על המצח,לידה רואים את אדוארד עם תחבושת סביב הראש. נעצרה לי הנשימה,לא האמנתי שזה מה שקרה להם,לא ידעתי מה לעשות ואז שמעתי את איידן,"מה איידן?" שאלתי אותו,כי לא שמעתי בפעם הראשונה שהוא דיבר,"את יכולה בבקשה להביא לי מים?" איידן שאל,"כן בטח,אני יבקש מהקבלה,אתה צריך שאני יקרא לאחות?" שאלתי בדאגה,
"לא,לא צריך,רק מים." איידן אמר,
"בסדר,כבר חוזרת." באתי לצאת מהדלת,ראיתי את ריי מסתכל לכיווני,מה הוא רוצה? הוא לא סיפר לי כלום ופתאום רוצה שאני ידבר איתו? סגרתי את הדלת והלכתי לקבלה.
*******
אני בדרך חזרה לחדר,כמובן שלא שכחתי את המים של איידן,ראיתי את הדלת של החדר,
לקחתי נשימה עמוקה, כיוון שהייתה לי הרגשה שהולך לקרות משהו ברגע שאני יכנס,
ונכנסתי.
"איידן,הבאתי לך את המים שלך." אמרתי והלכתי לכיוונו, "תודה." אמר איידן,
מארלי באה לכיווני,
"תקשיבי,דיברתי קצת עם ריי,תדברי איתו." מארלי אמרה, האמת שממש אין לי כוח לדבר איתו,
"לכי,זה חשוב." מארלי אמרה שוב, טוב בכל זאת, הוא עבר תאונה, הלכתי לכיוון ריי,
"ריי" אמרתי,
"אליס" הוא אמר,
"על מה רצית לדבר איתי?" שאלתי אותו,
"רציתי להגיד סליחה, שלא הספקתי להגיד לך שאני הולך."
"בדרך כלל אתה מספר לי לפני דברים כאלה." אמרתי ושילבתי את ידיי,באמת שאני לא מבינה את זה...
"כן,רציתי להגיד לך בנשף אבל לא הספקתי."
הוא אמר, "יכולת לנסות לתקשר איתי בדרך אחרת, משהו." אמרתי קצת עצבנית,
"את צודקת הייתי צריך." אמר,
התחלתי להתפרק, לא ראיתי אותו,דאגתי לו ועכשיו עם התאונה הזאת, זה היה יותר מידי.
ואז,הוא משך אותי לחיבוק,
באמת שהייתי צריכה את זה.
"הכל בסדר,אני בסדר." זה היה מדהים,הוא הצליח להרגיע אותי תוך שנייה.
"קדימה,אני מבינה שלא ראיתם אחת אז השני, עכשיו בואי אליס,ניתן לכולם קצת לנוח." אמא התפרצה,
"בסדר..." אמרתי, לפני שהלכתי לכיוון הדלת רציתי לדבר עם אמברלי, "את בסדר?" שאלתי אותה,
"כן הכל בסדר,תודה שאת דואגת לאיידן וריי." אמברלי אמרה, "בשמחה,אתם תיהיו בסדר?"
"כן." ומשכה אותי לחיבוק,
הסתכלתי לכיוון אדוארד,
"בואי לחיבוק,אומנם אני לא אישתי,אבל גם אני מכיר אותך לא מעט זמן." צחקתי והלכתי לעברו,
"תשמרי על ריי." אדוארד אמר,
"תמיד." אמרתי לו ואז הלכתי לאמא ומארלי,
אוקיי,זה הלך טוב.
*******
720 מילים,וואו. 🤍
זה היה פרק ארוך מהרגיל,אני חושבת שאפשר אפילו לקרוא לו פרק כפול.
השאלה להיום- למה אף אחד לא סיפר לי שמים הם גז?
תצביעו ותגיבו זה ממש עוזר🌹