היושים, כמו תמיד, כותבת פרק באמצע הלילה...🤍
תהנו🌹🤍נ.מ-ריי
הלכנו לפגוש את הנסיכה לפני ארבעה ימים,
הלך פחות טוב ממה שחשבתי, היא הייתה מפונקת סנובית ולא מנומסת בכלל. אז החלטנו לחזור הביתה,
אנחנו עכשיו בדרך לשדה ואז ניקח אוטו הביתה.
"איידן?" שאלתי בשקט,
"הא?" ענה איידן בעייפות,
"מה אתה עושה?"
"מנסה לישון,מה אתה עושה?" שאל,תוך כדי ניסיון כושל לפתיחת עיניו,
"מעיר אותך." אמרתי ואז שנינו התחלנו לצחוק,
"מה אתם עושים שמה מאחור?" אמא שאלה,
"סתם,הערתי את איידן." אמרתי,
"טוב,פעם הבאה אל תציק לאח שלך."
"בסדר..."
"על מה חלמת?" שאלתי את איידן,
"שאוכל אותך עכביש! והפרעת לי בחלק הטוב!"
"מה החלק הטוב?"
"שהוא אוכל אותך! מה לא הקשבת לי עד עכשיו?"
"בסדר בסדר" אמרתי תוך כדי ציחקוק,
"ואתה יודע על מה אני חושב שאתה חושב?"
"מה?" אמרתי בבילבול,
"אמרתי שאני יודע מה אתה חושב." איידן אמר,
"על מה אני חושב?" שאלתי את איידן,
"מילה אחת"
"שהיא....?" שאלתי לא מבין מה קורה...
"אליס."
"מה? לא אני לא חושב על אליס..."
"שקרןןןן" איידן החריז,
"אני לא יודע על מה אני חושב,אוקיי?
לא חשבתי אליה ולא לא חשבתי אליה."
"בסדר." איידן אמר,
"אבל כשתבין שאתה משקר לעצמך, אני רשאי להגיד 'אמרתי לך'."
"בסדר איידן..." אמרתי ביאוש,ללא הידיעה אם אני משקר לעצמי או לא.
"הגענו!" אבא אמר,
"תיקחו את המזוודות ואת התיקים, צריך לעשות למטוס."
*******
'מתכוננים לנחיתה!' הושמעה ההכרזה ברחבי המטוס,
"ריי,ריי..."
"ריי!"
"הא? מה? מה קורה פה?" כנראה שקמתי? אוליי?
מה קורה כאן?
"ישנת כל הטיסה,נוחתים עכשיו ואמא ביקשה שאני יעיר אותך כיוון שאני זה שיושב לידך." איידן אמר,
"אממ אוקיי... רק תן לי להתעורר טוב?"
"אוקיי"
"מה זה כל הספרים האלה שאתה מכניס לתיק?"
"אלה?" איידן שאל מרמז לכיוון הספרים,
"כן,אלה." אמרתי,
"אה,בזמן שאתה ישנת לך אני למדתי קצת,אתה יודע מבחנים, בן מלוכה... דברים כאלה..."
"אוקיי,יפה לך,כל הכבוד."
"בואו ילדים,יורדים מהמטוס." אמא באה לידנו,
"את יודעת שאת לא צריכה לקרוא לנו ילדים יותר, נכון?" שאלתי,
"כן,אבל אתם תמיד תיהיו הילדים הקטנים שלי."
"משפט קלאסי של אמהות." איידן הוסיף,
ציחקקתי "חד משמעית."
"בואו,צריך ללכת כאן ליציאה ולמצוא את האוטו."
אבא אמר והלכנו לכיוון היציאה,
"עכשיו רק למצוא את האוטו..." אבא מילמל,
"נראה לי שאני רואה אותו!" איידן אמר,
"איפה?" שאלתי כיוון שאני לא רואה אותו בשום מקום, "ימינה,סוף קומה." אמר איידן,
"צודק,זה שם." אבא אמר והתחלנו ללכת לאוטו,
הגענו לאוטו ונכנסנו פנימה,
"יאללה הביתה!" אמא הכריזה בשמחה,
"הביתההה" איידן התלהב,
"אתה יכול להירדם, אתה יודע?" אמרתי לאיידן,
"איזה להירדם,אני לא עייף בכלל." איידן אמר ופיהק ישר אחרי זה. "כן בטח שאתה לא עייף..."
*******
איידן נרדם חמש דקות אחרי שהוא אמר שהוא לא עייף, אנחנו אמורים להגיע לבית עוד עשרים דקות בערך ואנחנו....
אנחנו, סוטים מהמסלול? מה?
אה... א---- "שיט?"
***בוםםם***
*******
450 מילים בערך,
אז... ריי והמשפחה שלו עשו תאונה! ייאיי🤍
(סוריי) מה יקרה בהמשך? לא תדעו עד לפרק הבא!
(כן,כתבתי את הפרק הזה ממזמן,אבל הרבה זמן לא העלתי פרק,אז הנה לכם. (: )
(נ.ב סורי אם יש שגיאות כתיב.)
YOU ARE READING
The prince and the girl (Hebrew)
Romansaאליס וריי שני נערים שונים לחלוטין, ריי, נסיך שגר בארמון, עשיר, טוב לב ומקסים אמיתי. וחברה הכי טובה שלו, אליס, נערה רגילה היא וריי מכירים עוד מאז שהיו ילדים קטנים, לאחרונה אליס גילתה רגש שהיא לא הרגישה לפני כלפיי ריי והיא ממש לא יודעת איך להתמודד...