נקודת מבט כללית :
לואי הרגיש שהוא נשרף מבפנים , והעפר נכנס לגרונו .
הארי נהיה עצוב , כל כך עצוב . הוא אפילו לא רוצה ללכת לראות צפרדעים .
הארי חרדתי , מבולבל ומפוחד .
כל רעש קטן הארי קופץ , מדמיין שמנסים לחטוף אותו
ועם מלמולים של ״ לא .. לא ... לא בבקשה לא ״ ורעידות עד שאמו או לואי מחבקים אותו
( ~ אן במטבח מכינה אוכל והסיר נדפק בחוזקה על השיש
״ לא !!!! לאא !!!! בבבקשה לאאאא !!! סליחההה !! ״ )
עורו סומר כשמישהו מתקרב אליו , ותזוזות של אי נוחות.
לואי ניסה לשאול אותו מה קרה שם אבל הארי קפא , הוא כן רצה לספר . הוא פחד לספר , הוא פחד שזה ייקרה שוב . הוא ניסה לשכוח את הזכרונות , להכחיש.
עם השבועות אן החליטה לשלוח את הארי לפסיכולוג , היא ראתה שהמצב לא מסתדר. הוא גם לא הסכים לדבר עם אן על זה .
בהתחלה הארי השתתק כשהפסיכולוג שאל שאלות . הוא הסתכל על ידיו ושיחק איתן.
עם הפגישות הוא נפתח יותר ויותר . הוא לא סיפר לפסיכולוג את הכל. רק פרטים קטנים .
_______
