זה די מוזר ללואי שהארי מתנהג כאילו כלום, כי הוא, הוא נחטף והכו אותו וברור שהיה עוד דברים שהארי לא מספר אבל הוא מתנהג כאילו לא קרה כלום. ואן דואגת לילד שלה , להארי יש פסיכולוג ילדים פעם בשבוע , הפסיכולוג מעדכן אותה בדברים שהארי מספר לו , אבל הוא מסתיר הרבה דברים שהוא חושב שהם לא חשובים. הם פשוט מדברים על מהלך היום של הארי וסתם דברים שהארי אוהב. ומדי פעם הארי מספר דברים שקשורים לחטיפה, אבל דברים שכבר אמר. וכשלואי שאל אותו באופן חטוף מה עוד היה שם, הארי פשוט התעלם , כאילו הוא חא שאל. זה כמו ענן שאלה שמרחף מעל שניהם והם מתעלמים ממנו.
______
הצחקוקים העדינים של הארי נשמעים מבעד לשיחת טלפון שלו ושל לואי. לואי סיפר לו על נפלאות המתיחות שהוא עושה לחבר שלו זאין בבית ספר. הארי הרגיש את עצמו נסחף כשלואי מדבר, כמו עולם של חדי קרן. החיה השנייה האהובה על הארי. (ברור שהראשון זה צפרדעים) ״-שמתי לו על הכיסא גם מסטיק פעם אחת! והוא התיישב על זה , מזל שהיה לו מכנס בתיק, הוא כעס עליי כל כך שהוא לא דיבר איתי יומיים אבל אז הבאתי לו גלידה בשביל שנדבר״ סיפר לואי עם צחוק בקולו. הו, לואי אף פעם לא הביא להארי גלידה כדי שהוא ייסלח לו. הארי נשך את שפתיו , הוא גם רוצה שלואי יביא לו גלידה , זה לא הוגן! הארי יותר קרוב ללואי מזאין הזה.
״הארי?״ שאל לואי כשהארי שתק ונעלם בעולם שלו. הארי יצא מהעולם שהרגע בנה לעצמו וענה ללואי בקול קטן: ״מה?״
, ״אתה לא דיברת, רציתי לשמוע את הקול שלך.״ לואי השיב, מבולבל. הארי חייך חיוך קטן, ״אתה החבר הכי טוב רק שלי נכון?״ הארי רצה לוודא את זה, ״כן הארי, אתה החבר היחיד הכי טוב שלי.״ הבטיח לו לואי. הדופק של הארי נרגע אחרי המשפט הזה, כמו הבטחה שאומרת שלואי רק שלו. ״מתי תביא לי גם גלידה?״ שאל הארי בהקשר למאמר של לואי מקודם, הוא לא מקנא שלואי לא הביא לו גלידה, הוא לא. לואי צחק מהשאלה, הארי טיפשון.
״אם אתה רוצה מחר נלך לאכול גלידה״ קרא לרמקול של הטלפון. המחשבות של הארי נרגעו , אני החבר הכי טוב שלו היחיד זאין, לא אתה. ״מיטנס פה!״ הארי קרא באושר כשהחתול השמן שלו שקיבל אתמול קפץ על המיטה לידו. מאז אתמול הוא לא הפסיק לשלוח לאמא של לואי (בשביל שלואי ייסתכל) סלפי של עצמו עם מיטנס או רק של מיטנס ישן. לואי הגיב על כל אחד מהסלפים אימוגי, גם אימוגים לא קשורים של כדור כדורגל, סתם כי הוא רצה. ״רוצה לבוא אליי לואי?״ שאל הארי, הוא רוצה שלואי ייפגוש את החתול שלו. ״בטח הארי , אבל עוד שעה. אני צריך לסיים שיעורים.״ לואי אמר כשניסה לפתור את השאלה השלישית שלו, הוא פתר את הראשונה והשניה בזמן שדיבר עם הארי. ״אוקיי״ מלמל הארי.
לואי מסיט את שולי הפוני שלו שגורמים לו לעיוורון , ומנסה לפתור את התרגיל הבא, למה מתמטיקה כל כך מסובכת?!
הוא לועס את שפתיו ורוקע את רגליו על הרצפה, הוא הוציא אנחה קולנית של כעס; מתייאש. ״מה קרה לואי?״ קול שגרם ללואי להיבהל וכמעט גרם לו להעיף את העט אחורה, אבל זה רק הארי. הוא הניח את היד על הלב , ״ אלוהים הארי שכחתי שאנחנו בשיחה״ אמר בנשימה וגרם להארי לגחך.
״סליחה״ מלמל הארי בקול קטן, ״עבר כבר שעה? אתה בא עכשיו?״ הארי ניסה למהר את לואי, ברור שלא עברה שעה, עבר לפחות עשר דקות מאז שלואי אמר שיבוא. והו, לואי חשב שזה מתוק שככה הארי רוצה לראות אותו. ״נייל מה אתה עושה פה?״ לואי שמע הטלפון את הארי שואל. מה קשור נייל עכשיו?!
״אמא שלך פתחה לי!״ לואי שומע עכשיו את נייל.
גררר נייל הזה! הוא שוב פעם הורס את הבילוי שלו ושל הארי!
החומות של לואי נסגרו ומסביבן אש, עיניו בוערות ממבט על הטלפון והשמיעה של הארי ונייל מדברים. זה אמור להיות היום רק של לואי והארי! לא נייל, לואי והארי!
״הארי?״ , אין מענה, ״הארררריייייייי?״ לואי שואל שוב - אין מענה- הוא גילגל עיניים, הארי כנראה שכח שהם היו בשיחה. בגלל נייל! טיפש! הוא ניתק באגרסיביות את הטלפון, וקפץ על הכיסא בשילוב ידיים. אין לו כוח עכשיו למתמטיקה, לפני רגע הוא והארי דיברו למה הוא היה צריך להפריע... חשב
הארי שלח ללואי סלפי לטלפון של אמו שעכשיו על השולחן של לואי, הוא לא מפסיק לשלוח לו סלפים... הוא הגיב לו באימוגי של פרפר (,לפחות נייל לא בתמונה, הוא לא היה יכול לסבול את הפרצוף המעצבן שלו ברקע)
לואי ירד לסלון וחיפש את אמו, ״אני יכול ללכת להארי בבקשה?״ שאל כשמצא אותה יושבת על הספה. ״בטח.״ ליבו קיפץ מתשובתה.
...
לפעמים הרגשות של לואי מתפוגגים ברגע, הוא יכול לרתוח מזעם על הארי ורגע אחרי לחבק אותו כל כך חזק ולמחוץ אותו מרוב שהוא מתוק. כמו נקודה רגישה אצלו בלב. הוא יודע שאם יעליבו את הארי הוא לא יוכל לשלוט בעצמו. הארי הוא התגלמות של פרח ורוד ועדין, ולואי, לואי הוא הפרח הקשוח וגם רך, רך במיוחד להארי. לואי מרגיש את הצורך להגן על הארי כל הזמן מאז המקרה, לפעמים הוא חושב שזה באשמתו. הוא יודע שזה בגלל שהארי טיפש אבל הוא היה יכול למנוע מזה. וזה נראה שהארי מתרפא לאט לאט. הפיסכולוג אמר לאן שכנראה כשהוא ייתבגר אז יהיו לו פלאשבקים וזיכרונות מהמקרה, הפצע ייפתח מחדש, אבל עכשיו הכל אצלו בסדר, הוא לא לוקח קשה ממה שהוא אמור לקחת. הוא לא מבין שזה נורא מה שעשו לו וכנראה שהוא יגדל הוא יבין לאט לאט ויתחיל להיסגר עם עצמו , הקירות עכשיו פתוחים אבל כשייגדל יהיו גם חומות. ובגלל זה יותר נכון שיהיה לו עזרה מקצועית גם עכשיו.
...
דפיקות על הדלת. לואי הגיע להארי, כמו שהוא אמר.
״רגעעע״ הארי צעק בשירה מבפנים, הוא דילג אל הדלת ושאל: ״מי זההה?״ משך את המילה האחרונה , ״לואי!״.
הארי פתח במהרה את הדלת והסתכל על הבנאדם האהוב עליו לפני שקפץ עליו בחיבוק ״לואי!!״.
לואי ראה מאחורי ראשו של הארי את נייל, הוא שלח לו מבט אטום, והניח את ראשו על השיער של הארי ומחץ אותו לתוך גופו.
״התגעגעתי אלייך״ מלמל הארי לתוך החזה של לואי, ״גם אני אליך״ לואי אמר לתוך שיערו המתולתל של הארי.
נייל נמס לתוך המראה הזה, אלוהים , הוא באמת נמס. אישוניו בצורה של לב מרוב שהארי ולואי נראים רכים ביחד.
״הוווו״ הוא פלט כשידיו על פיו ובוהה בהם. לואי נבהל, הוא שכח שנייל נמצא שם מרוב הריכוז שלו בהארי. הם התנתקו מהחיבוק.
״מיטנס!״ הארי קרא ורץ למטבח, הוא זכר בפעם האחרונה שראה אותה שהיא שוכבת על המיטה שלה. ״היא כל כך חמודה הארי!״ לואי קרא וניסה ללטף את החתולה, להפתעתו היא גם גירגרה.
״נראה לי היא אוהבת אותי״ לואי גיחך.
—
״מה אתם רוצים לשחק?״
״מחבואים?״
״תופסת?״
״סיאנס!״ נייל קרא, ולואי ירה בו מבט מוות. הארי לא אמור לדעת מה זה! וגם נייל לא! ״סליחה״ נייל מלמל באשמה, הוא פחד מלואי.
״אז החלטנו מחבואים?״ הארי שואל בעיניים גדולות ופה מחויך מהצד.
