הארי נפתח יותר , החרדה שלו מתחילה לרדת לאט . ולואי ואן שמים לב לזה. הארי מחייך ומסכים ללואי לחבק אותו , להיות במגע איתו. לוא מפחד לעשות טעויות עם הארי, למשל; לואי רגיל לחבק את הארי או להיות במגע פשוט , אז הוא חיבק את הארי . לואי ׳שכח׳ מהמקרה וחיבק אותו והארי התרחק מהר והסתכל מבועת אליו, פלאשבקים טריים עדיין במוחו והם חודרים אליו ברגע.
לואי כל הזמן נזכר במבט שהיה להארי, הוא ראה שזה פחד אמיתי. לואי מבין שעשו לו שם דברים נוראיים שהוא לא רוצה לחשוב עליהם. אבל בזמן האחרון הארי מסכים למגע של לואי ואמו
, שאר האנשים שהוא מכיר הוא נלחץ וקופץ.~
״ לואי אני רוצה לראות צפרדעים״ המשפט הראשון שהארי אמר בדיוק כשנכנס לביתו החמים של לואי. לואי כל כך חיכה למשפט הזה , הוא רצה לדעת שהארי עדיין אוהב צפרדעים ולראות אותן. צמרמורות עברו בעורקיו של לואי מהתרגשות. הוא קפץ מהספה החומה מעור שאצלו בסלון ורץ אל חדרו בקומה השנייה והארי אחריו. ״ למה אתה כל כך מתרגש ??״ הארי שאל בהתרגשות שנובעת מההתרגשות של לואי , הארי לא מבין את המשמעות של המשפט , הוא לא יבין את הדאגה שיש ללואי אליו. והדאגה הזאת מתחילה מהקרקע אל השמיים וגם אחרי. ״ כי הרבה זמן לא ביקשת לראות צפרדעים הארי! ואתה אוהב אותן״ לואי אמר כאילו זה אמור להיות מובן בראשו של הארי , ״ אני מאוד אוהב צפרדעים אבל בזמן האחרון שכחתי קצת מהם ואני רוצה להגיד להם סליחה״ הצעיר אמר מובך שהוא שכח מהצפרדעים בזמן האחרון. ״ אז יאללה!״ לואי צעק והצדיע עם היד והתחיל ללכת בהליכה של חיילים והארי המגחך מאחוריו מעתיק את התנועות.
~
הם הגיעו אל האגם הכחול . הכל צבעוני וירוק עם גוון של צהוב מקרני השמש. והארי אהב את זה.לואי מפחד שאם הם יעברו ליד הגשר הארי יזכר בדברים אז לואי נמנע מכל קשר שהיה להם עם הגשר והרחיק את הארי מהמיקום. לואי הציע שהם יילכו לצד אחר של האגם בחשיבה שאולי יש שם יותר צפרדעים והארי האמין והסכים לו. אן באה איתם כמובן...
״ לואי צדקת באמת יש כאן הרבה צפרדעים״ חייך הארי כשהיו בידו שני צפרדעים שמנמנות . לואי לא הבין איך הוא מסוגל להרים את היצורים הירוקים והדביקים האלו ככה ביד , לפעמים בשביל הארי הוא היה מרים והיה בו צמרמורת מהמרקם של הצפרדעים הגדולות . לואי והארי רצו בשביל לתפוס צפרדעים , בעיקר הארי. הם התנשפו והיו עייפים אבל הארי אוהב את הצפרדעים אז לא אכפת לו , ללואי כן אז הוא הפיל את עצמו על הקרקע , בטן אל השמיים וידיו מאחורי ראשו מדמות כרית , ועוצם את עיניו. הוא הרגיש שהארי עומד לידו , ״ צריך לתפוס צפרדעים! מה אתה עושה ?! זה לא זמן לנוח לואי. ״ הוא כעס ושילב את ידיו . לואי פתח עין אחת כדי להסתכל על הארי והוציא נשיפת התייאשות כדי להראות להארי שאין לו כוח . לואי התעלם מדבריו של חברו והסתכל על הלבוש של הארי. לואי אהב כשהארי לבש חולצות ורודות וגינס לבן , אלה היו הצבעים האהובים של שניהם , יותר של הארי אבל לואי אוהב כי הארי אוהב.
״ נו לואייי !״ הארי רקע על רגליו.
״אני רוצה לנוח תשכב לידי גם לכמה זמן ואז כשיהיה לי כוח נלך״ הסביר. הארי נכנע במהירות ונשכב ליד לואי והעתיק ממנו את התנוחה. הארי הוציא נשיפה זועמת , הוא רצה להמשיך לרדוף אחרי צפרדעים , לא לבזבז זמן ולשכב סתם על הדשא.
״הארי אל תכעס ״ , ״ אני לא כועס... אני מאוד כועס!!״ ענה לו בכעס אבל הוא היה קצת ציני , באמת כאבו לו הרגליים. ״אל תדאג נאסוף עוד מעט צפרדעים שוב״ .
״אתה החבר הכי טוב בעולם הארי״ לואי רצה להזכיר לו. ״ לואי גם אתה החבר הכי טוב בעולם״. לואי היה שמח וכך גם הארי . הארי אוהב את לואי ושפת האהבה שלו היא מגע , אז רגע אחרי הארי עלה על לואי וחיבק אותו חזק , לואי החזיר חיוך וצחק מאושר . הוא מאושר לראות שהארי מחייך , הוא רק ילד קטן הוא תמיד צריך להיות זורח מאושר. הארי התרחק קצת מלואי אך עדיין הוא עליו , ונתן ללואי נשיקה קטנה על שפתיו וחייך. הם נשארו בתנוחה ככה לכמה דקות ודיברו , כשהארי שכוב ליד לואי ומסתכל עליו ומקשיב ללואי מספר סיפורים ׳מגניבים׳ מהבית ספר עד שהארי נזכר שיש צפרדעים לתפוס. ״ זהו לואי נגמר לך הזמן״.
___________