נ.מ פיבי
-אמצע הלילה-
התעוררתי ורצתי לחדר של לואי מהר וניהרתי אותו כדי לנסות להעיר אותו הוא התעורר ״לואי אני יכולה לישון איתך... בבקשה?״ שאלתי מפוחדת
״כן מה קרה?״ הוא הרים אותי למיטה ושאל ״חלמתי חלום רע״ אמרתי והוא נתן לי נשיקה בלחי ״עכשיו אני אשמור עלייך טוב?״ הוא אמר חייכתי וחיבקתי אותו ״תודה״ אמרתי הוא חייך וחיבק אותי בחזרה ״תחזרי לישון קטנה״ הוא אמר ״אוקיי״ חייכתי ונירדמתי
נ.מ לוטי
באתי לחדר של לואי להעיר אותו וגם כדי לשאול איפה פיבי היא לא הייתה בחדר שלה נכנסתי וראיתי אותם ישנים ביחד חייכתי וצילמתי לואי התעורר ״כבר בוקר?״ הוא שאל בקול ישנוני ״כן גמד כבר בוקר״ אמרתי משכתי ממנו את השמיכה והרמתי את פיבי ״ואת צריכה להתארגן לבית ספר״ אמרתי לפיבי והערתי אותה ״אבל הבית ספר לא כיף וחוץ מזה אני ודייזי בכלל לא באותה כיתה״ היא אמרה בקול צרוד ״אין מה לעשות יאללה לכי לצחצל שיניים״ אמרתי לה והורדתי אותה לריצפה היא רצה לצחצח שיניים וחייכתי
״לואי אני אהרוג אותך קום״ אמרתי הוא חזר לישון נו באמת ״אוקיי אוקיי שתי דקות״ הוא אמר וחזר לישון ״טוב אין לי כוח אליך תעשה מה שאתה אוצה תלך תלך אל תלך אל תלך נו״ אמרתי ויצאתי מהחדר שלו
״אנחנו מוכנות!״ פיבי ודייזי צעקו הלכתי אליהן חייכתי ״קדימה מי תגיעה ראשונה לדלת?״ שאלתי במרץ רק ככה הם מתעוררות באמת ״אני! לא אני!״ הן צעקו ביחד ורצו אל הדלת חייכתי, ראיתי את ליאם בדרך הוא בטח בא ללואי ״היי״ אמרתי לליאם ״היי״ הוא ענה ונכנס לחדר של לואי
נ.מנ ליאם
נכסתי לחדר של לואי בתקווה שהוא יזכר בי
״היי לו... אממ.. אתה זוכר אותי...?״ שאלתי בפחד מהתגובה שלו ״ליאם נכון..?״ הוא שאל שמחתי אבל נראלי שהוא עדיין לא נזכר עד הסוף... ״כן.. אתה זוכר?״ שאלתי
״לא ממש״ עלו לי דמעות... הראתי לו תמונות שלנו ביחד וזה עזר קצת... נראלי ״אני חושב שאני מתחיל להיזכר... אם אני לא טועה.. יש לנו שם משותף נכון? שהאמאות שלנו קראו לנו בו... לילי או לילו כן זה היה לילו נכון..?״ הוא שאל ושמחתי כלכך ״כן הם קראנו לנו ככה במקום לקרוא לכל אחד בנפרד״ הוא חייך וחייכתי בחזרה התחבקנו ״אז.. זה הדבר היחיד שאתה זוכר?״ שאלתי ״בוא רגע למטבח אני צמא״ הוא אמר ״אוקיי״ אמרתי והלכנו למטבח ״אז בקיצור אני גם זוכר שאתה מפחד מזה!״ הוא אמר והוציא כפית מהמגירה ״נע כבר לא״ אמרתי וצחקתי ״לא הוגן״ הוא אמר וצחקתי
😩😩😩אני יודעת שהפרק קצר אבל לא נורא, נהנתם??
