-נ.מ ליאם
-בשיחה-
״הייי לואי״ אמרתי בשימחה
״היי אחי מה קורה״ הוא שאל ״אני בסדר״ עניתי ״ואיתך?״ שאלתי ״בסדר אמממ אני רוצה לספר לך משהו אבל אל תצחק אוקיי?״ הוא שאל
-נ.מ לואי
״ברור שאני לא אצחק״ ליאם אמר
אני סומך עליו זה החבר הכי טוב שלי פשוט רציתי להיות בטוח
״אוקיי״ אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה ״אוקיי יצאתי מהארון״ אמרתי מהר ״רגע אז מה זה אומר אתה גיי?״ ליאם שאל
״אממ כן״ אמרתי וטיפה לחשתי ״רגע אז מה עם אלינור נפרדתם?״ הוא שאל ״כן אידיוט אם יצאתי מהארון אז איך נשאר ביחד-אידיוט״ מלמלתי לעצמי
״מה אתה עצבני מה קרה כולה שאלתי זה כיאלו אתה במחזור״ הוא צחק ואמר, אני נשבע שאני אחנוק אותו ״טוב ליאם אין לי כוח אליך ביי״ אמרתי ״ביי״ ליאם אמר וניתקנו.
השעה כבר הייתה מאוחרת 2:00 בלילה חשבתי כל הזמן הזה על המורה החתיך למתמטיקה ווואו הוא ככ חתיך אבל מה הוא בטח בן איזה 30 ומשהו
טוב כדי שאני אלך לישון יש בית ספר מחר, נרדמתי ולאחר כמה דקות קמתי מזיע, חשבתי על זה חלמתי שעשינו... טוב לא משנה, אתה כלכך דביל לואי למה שהוא יסתכל עליך בכלל אוף, שמתי את הכרית על ראשי וניסיתי לחזור לישון הייתה כבר השעה 8:30 בבוקר ואפילו לא הצלחתי לעצום עיין, הסתכלתי בשעון ״שמונה וחצי!?״ שאלתי בהלם ״אני מאחר! אני מאחר למורה החתיך״ אידיוט תפסיק לחשוב עליו כבר טוב אני חייב לצאת צאתי בריצה אל הדלת לא היה לי זמן אפילו להכין לי סנוויץ, אמרתי לתאמות וללוטי ביי והתכוונתי להגיד גם לפיזי ולאמא ביי ונעצרתי אוף אני רגיל להגיד להן ביי זה לא הוגן
היייי, מצטערת שהפרק היה קצר אבל יהיו עוד מלא פרקיםםם
מקווה שנהנתםםם 3>
