נ.מ לוטי
אני מקווה שלואי לא יעשה את מה שאני חושבת שהוא רוצה...,
פיבי רצה אליי הרמתי אותה וחיבקתי אותה ״היי קטנה״ אמרתי
״אפשר להזמין חבר???״ אני לא בטוחה שלתת לה להיות עם בנים כלכך כדי בגיל הזה.. ״מי זה?״ שאלתי ״אריאל הוא מהגן הוא גדול ממני בשנה הוא אח של שני״ היא אמרה ״אין לי בעיה.. אבל תתנהגו יפה ואם דייזי רוצה לשחק איתכם תתני לה״ אמרתי והיא חייכת ״יששש״ חייכתי, והתקשרתי לשני, אורין שלחה לי את המספר שלה, ״היי שני״ אמרתי ״היי״ היא ענתה ״הכל טוב?״ היא המשיכה בשאלה ״כן אממ פיבי רוצה שאריאל יבוא אלינו זה בסדר נכון? מקסימום תישארי ואת ולואי תכירו קצת״ אמרתי, ״אוקיי, אני שניה שואלת אותו טוב?״ היא שאלה ״אוקיי״ אמרתי והיא כנראה שמה על השתק כי לא שמעתי אותה יותר,
נ.מ שני
״היי אריאלי״ אמרתי ״היי״ הוא אמר ושיחק בלגו שלו, ״רוצה ללכת לפיבי?״ שאלתי ״כןןן״ הוא אמר וחייכתי ״יאללה לך להתארגן״ אמרתי והוא רץ לשים נעליים ובא אליי ״אני מוכן״ הוא אמר וחייכתי, הרמתי אותו לכיוון הרכב, שמתי אותו בכיסא ושמתי לו חגורה, נכנסתי למושב הנהג ונסעתי אל לוטי, היא שלחה לי את הכתובת, ״הגענווו?״ אריאל שאל ״כן כן״ אמרתי והוצאתי אותו מהכיסא, הוא חייך, נכנסו הביתה אריאל הלך לשחק עם פיבי ולוטי ואני חייכנו, ״אז לדבר עם לואי?״ שאלתי את לוטי ״כן, הוא בחדר, הימין משמאל״ לוטי ענתה וחייכתי ״תודה״ אמרתי ועליתי לחדרו, ״היי לואי..״ אמרתי והתיישבתי על המיטה ״היי שני.. אממ לא חשבתי שזה מה שיקרה אחרי המסיבה..״ הוא אמר ״גם אני לא.. אבל זה קרה״ עניתי ״אז אנחנו ניהיה הורים..״ הוא אמר.. ״אני באמת לא מאמינה״ אמרתי ״כן זה הזוי.. זה לא היה אמור לקרות״ הוא אמר ״אתה לא רוצה שניהיה ביחד או משהו למרות זה נכון..?״ שאלתי ״זה עד כדי כך ברור..? אני פשוט גיי... אז״ הוא אמר.. ״אז אפשר להיות סתם ידידים.. אבל זה עדיין יהיה הילד שלך״ אמרתי ״כן.. זה עדיף״ הוא אמר וחייכתי.
*המשיכו לדבר ולדבר מלא עד הערב*
״אריאלללל״ צעקתי ובאתי אל החדר של הבנות, ״מה קרה?״ אריאל שאל, ״צריך ללכת תתארגן״ אמרתי ״אוףףף״ הוא אמר, ״מצטערת״ אמרתי והוא שם נעליים ״ביי פיבי ביי דייזי״ הוא אמר והן חייכו ״ביי״ הבנות אמרו ואריאל חייך, הרמתי אותו והלכנו לרכב, שמתי אותו בכיסא וקשרתי אותו, ״אני חייב כיסא כזה?״ הוא שאל ״מה לעשות״ אמרתי ״אבל אני רוצה כיסא של גדוליםםם״ הוא אמר ״שתיהיה בן 10 טוב?״ אמרתי ונסענו הביתה, הגענו שחררתי אותה והוא רץ לחדר לשחק וחייכתי,
נ.מ לואי
אז אני ושני ניהיה הורים ידידים? זה הגיוני בכלל?,
הטלפון שלי רטט, בדקתי ממי זה וזה מהארי? שוב? אוף..
-ווצאפ-
הארי:היי..
את/ה:היי.. מה קורה?
הארי:חשבתי אולי.. אה לא משנה... אני צריך לעשות משהו.. טוב ביי..
את/ה:ביי..
-יציאה מהווצאפ-
אני לא מבין הוא מתנהג ממש מוזר.. אני לא יודע אם זה בגלל דין או משהו אחר
-בבית של הארי-
נ.מ הארי
״הבנתי דין! הבנתי שאסור לי לדבר איתו! רק תעזוב אותי ואת המשפחה שלי״ צעקתי.. ״על מי אתה חושב שאתה צועק!?״ הוא צעק בחזרה ״עליך! אני יותר גדול ממך ואתה בבית שלי אז תירגע!״ צעקתי בחזרה ״שתוק!״ הוא צעק ודחף אותי לקיר.. זה כאב ״אתה לא מבין שעליי לא צועקים לא אכפת לי אתה יותר גדול ממני לא אכפת לי!״ הוא צעק ״דין דיי.. אנחנו גמרנו בבקשה תעזוב אותי ואת לואי ואת המשפחה שלי... הם כל מה שיש לי ואתה יודע אז בבקשה...״ התחננתי בפניו ״תנאי אחד״ הוא אמר זועף ״מה..?״ שאלתי ״אל תתקרב ללואי בפעם המיליון!״ הוא צעק ״אמרתי בסדר רק תעזוב את המשפחה שלי! פשוט תעוף מפה!״ צעקתי והוא הלך.. נפלתי על מיטתי, נמאס לי כבר פשוט נמאס.
-טריגר התאבדות-
הלכתי אל החלון בחדרי, הוא גבוהה, עליתי עליו ופשוט נתתי לעצמי להשליך את גופי למטה ממנו, אני כלכך מצטער על זה, אבל אין כבר מה לעשות, פגעתי ברצפה, הרגשתי כאב חד בכל גופי ו...חושך.
נ.מ לואי
לא ידעתי מה לעשות כבר... הלכתי אל הארי.. אולי אז הוא יוכל לדבר איתי, דפקתי על דלת ביתו, אמא שלו פתחה, ״היי אני-״ היא קטעה אותי ״כן אתה בטח לואי, הארי לא מפסיק לדבר עליך״ היא אמרה והסמקתי ״אבל חשבתי שנפרדתם״ היא אמרה וירד לי החיוך ״אה אמ כן פשוט הוא כתב לי משהו ורציתי לבוא לדבר איתו...אני יכול?״ שאלתי ״כן בטח הוא בחדר שלו, למאלה מימין״ היא אמרה ״תודה״ אמרתי ועליתי לחדרו, ״הארי?״ שאלתי, לא היה מענה, ״הארי??״ שאלתי שוב קצת יותר לחוץ ושוב לא היה מענה ״הארייי????״ שאלתי שוב עוד יותר לחוץ, החלון היה פתוח, היה לי קר אז הלכתי אל עבר החלון, וסגרתי אותו, אבל היה שם משהו למטה, הסתכלתי וראיתי מישהו? הסתכלתי טוב יותר זה היה ״ה..הארי...״ התרחקתי מהחלון עיני דמעו כנהר, זה לא יכול להיות הוא..הארי הוא... לא.. בבקשה שאני מדמיין בבקשה..., רצתי מהר אל אן, כולי דמעות, ״ה...הא..הארי...״ בקושי הצלחתי להוציא את זה מהפה... ״מה הארי? מה קרה לו??״ אן שאלה, היא נראתה לחוצה.. ״הוא...מ...מת....״ אמרתי ואן התפרקה... חיבקתי אותה הכי חזק שיכולתי.. ״אתה בטוח...? איך אתה יודע...?״ היא שאלה בשיא הבכי.. לקחתי אותה אל מחוץ לחלון... והארי.. הוא היה שם... שכב על הרצפה מכוסה בדם... התקשרתי מיד לאמבולנס... הם הגיעו די מהר, העלו אותו, אני ואן עלינו גם, לאחר כמה דקות הכניסו אותו לחדר הניתוחים... אני לא יודע מה קרה שלקח להם 5 שעות לטפל בו... העבירו אותו לחדר רגיל... אני ואן התיישבנו לידו... הוא התעורר טיפה.. ״האז..?״ אמרתי ״הי...״ הוא אמר וחייכתי מעט, ״האזי מה ניסית לעשות? אתה בסדר? להביא משהו?״ אן שאלה.. כמו כל אמא דואגת, ״אמא הכל בסדר... תיהיי רגועה״ הארי ענה ושיננו חייכנו.
מקווה שנהנתםםם
