נ.מ זאין
המורה התחיל ללמד, דין לא הגיע לכיתה ״המורה אפשר לצאת לשירותים?״ שאלתי ״כן תחזור מהר״ המורה אמר יצאתי מהר וראיתי את דין, הוא קרא לי ״אני עדיין לא מאמין שעברת לפה רק בגלל שרבת עם ההורים שלך״ הוא אמר
״גם בגלל זה וגם בגלל שלא ראיתי את בן דוד שלי שנתיים בערך״ אמרתי לו וחיבקתי אותו
(כן כן דין וזאין בני דודים-ה.כ)
דין חייך וחיבק אותי בחזרה ״תקשיב אני צריך ממך עזרה״ דין אמר ״בכיף במה?״ שאלתי ״לגרום לאחד מהתלמידים לא להתקרב לבית ספר בזמן הקרוב״ הוא אמר וצחקתי ״אתה צוחק עליי נכון? למה שתרצה לעשות את זה?״ שאלתי ״לא אשמתי שהוא מתחיל עם הארי שלי״ דין אמר
״אתה אובססיבי וחוץ מזה הארי המורה שלך״ אמרתי
״אז מה הוא גם המורה שלך״ דין אמר ״כן אבל אני לא אובססיבי אליו ברמה שאני רוצה להרוג מי שמתקרב אליו״ אמרתי ״גם אני לא ככה״ דין אמר ״טוב בסדר מה שתגיד״ אמרתי ובאתי לחזור לכיתה דין תפס לי ביד ״אתה צריך לעזור לי״ דין אמר ״טוב נו מה אתה רוצה לעשות לו״ שאלתי
״אפשר לחטוף אותו״ הוא אמר ״אתה צוחק עליי״ אמרתי
״לא אני לא אני רציני״ הוא אמר והשתכנעתי ״טוב שיהיה נו״ הלכנו לאיזה מחסן שהילד הזה היה שם מחוסר הכרה בדקתי לו דופק ״דין! הוא מחוסר הכרה אתה צוחק עליי הרגת אותו״ צעקתי והוא שם לי יד על הפה ״תשתוק ולא לא הרגתי אותו הוא רק עם הרדמה״ הוא אמר בשקט ״טוב אני חוזר לכיתה תעשה מה שאתה רוצה״ הלכתי מהר לכיתה וקראתי למורה מהר ושהגענו לשם הם כבר לא היו שם ״זאין זה לא מצחיק זה פעם אחרונה שזה קורה״ הוא אמר בכעס
״אבל אני נשבע שזה מה שהיה פה בן דוד שלי היה פה עם ילד מהכיתה והוא היה מחוסר הכרה אני נשבע״ התחננתי שיאמין זאת האמת ״זאין ישנת טוב בלילה?״ הוא שאל בדאגה ״כן כן נו מה אתה לא מאמין לי?״ שאלתי ״תקשיב זאין אני לא יודע מה קורה איתך אבל אתה כבר לא ילד בגן שמאמינים לו להכל בקיצור זאת פעם אחרונה שזה קורה אוקיי?״ הוא שאל ״אוקיי...״ עניתי והוא חזר לכיתה.. התחלתי לחפש את דין במחסן הזה היה חלקים שלא ראו כלום אני יודע שדין לא מספיק חכם כדי ללכת למקום אחר ופתאום הוא בא ״נכון זאין אתה כבר לא ילד בגן שמאמינים לו להכל״ הוא אמר בקול מתגרה ומעצבן אני מתחיל לשנוא אותו ״אתה תראה שבסוף הארי יבין שקרה משהו ואותך יענישו״ אמרתי ״כיאלו עונש קטן מזיז לי״ הוא אמר גלגלתי עיניים וחזרתי לכיתה התחילה ההפסקה ראיתי את ליאם אני וליאם חברים מגיל 5 ופשוט הלכנו לבתי ספר שונים ולא נפגשנו יותר
חיבקתי את ליאם הוא חייך וחיבק בחזרה ״ראית את לואי?״ הוא שאל ״מי זה לואי?״ שאלתי אותו ״נו הוא כזה גמד קטן עיניים כחולות ושיער חום״ הוא אמר, אני זוכר מישהו כזה זה ההוא מי שדין חטף משכתי את ליאם ביד למחסן הזה ונכנסנו בשקט חיפשנו את לואי מצאנו אותו וניסינו להעיר אותו לא הצלחנו, ״הוא לא מתעורר״ ליאם אמר בלחץ ״צריך שניקח אותו לבית חולים״ אמרתי לליאם ״אוקיי״ ליאם אמר והזמנו אמבולנס לא רצינו שיראו אותו ככה
מקווה שנהנתםםם
