"אתה תשמור על עצמך, נכון?" שאל ג'ונגקוק בפעם העשירית היום.
"ברור." טאהיונג לא יכל להסתיר את החיוך ושמח שג'ונגקוק לא רואה את הבעת פניו המסמיקה והנלהבת. הם דיברו בטלפון בזמן שטאהיונג התארגן לפגישה עם יונג'ון וג'ונגקוק לא הפסיק לדאוג לו. הוא נמס מהדאגנות הזאת, אך לא רצה שג'ונגקוק ילחץ יותר מדי בגללו. כמה טוב שהם יצאו לחופש עם סיום הסמסטר ולג'ונגקוק אין כרגע דאגות נוספות בנוגע ללימודים. טאהיונג היה מרגיש רע אם היה משיח את דעתו כל כך.
"תהיה זהיר, בסדר? אני לא יודע מה תכננתם, אבל אני בטוח שזה לא בטיחותי!"
"מבטיח להגן על עצמי." טאהיונג צנח על מיטתו, לבוש ומאורגן. עליו לצאת בעוד כמה דקות, אבל הוא יודע שזה אומר שיצטרך לנתק ולכן מושך את הזמן כמה שיותר. הקול של ג'ונגקוק שולח אותו לגן עדן ממנו הוא לא רוצה להיפרד. ג'ונגקוק עצמו הוא גן עדן.
גן העדן הפרטי של טאהיונג.
"תלך לישון מוקדם, אל תדאג לי."
"לישון?" צועק ג'ונגקוק. "אני לא נרדם עד שאתה לא בבית, שמעת אותי?!" גורם לטאהיונג לצחוק.
"בסדר, בסדר, אני אתקשר ברגע שנסיים." נכנע.
"אתה מבטיח?" קולו של ג'ונגקוק נחלש.
"מבטיח." לוחש בחזרה טאהיונג.
YOU ARE READING
Riot // VKook
Fanfictionלג'ונגקוק יש זוגיות, הרבה דברים לעשות ומעט מדי זמן פנוי, אבל זה לא מונע מטאהיונג לגרור אותו לצרות, לפלרטט איתו ולקבל ממנו מכות, כי:"תיגע בי עוד פעם וחבר שלי יבוא להרביץ לך!" והוא נוגע בו עוד הרבה פעמים. פאנפיק בפורמט הודעות וטוויטר על ג'ונגקוק שרק...