:) תקראו את התקציר לפניי שאתם מתחילים לקרוא את הסיפור :)
עוד יום בבית הענק והמעצבן הזה... אני מתעוררת בתוך החדר הקטן ורואה שאיזי עדיין ישנה. איזי היא השותפה שלי בחדר. בכל חדר יש 2 ילדים, שתי מיטות יחיד, מראה בינונית, שידה קטנה עם 2 מגירות לייד כל מיטה וארון אחד. נשמע כיף הא?
אני ואיזי החברות הכי טובות. יש גם את טובי אבל זה לא יותר מדיי חזק... כאילו... אנחנו לא מספרים דברים אחד לשני או מדברים לבד יותר מדי... הוא ידיד של צחוקים וכאלה...
אנחנו לפעמים משתכרים יחד, שלושתינו. זאת אומרת- הם... שניהם... שלא תטעו- אני לא שותה! אני בחיים לא אלך בדרך שבה ההורים שלי הלכו, שתיית אלכוהול בלי הפסקות וסמים... אני לא אגע באלכוהול בחיים שלי. וגם לא בסמים. גם לא במועדונים, אני לא מסוגלת.
"בוקר טוב" איזי התעוררה. "בוקר" עניתי לה. "איזה יום יום?" היא שאלה, מתיישבת על המיטה. "ראשון... ועכשיו 12:00 בבוקר.."
"טוב אז יש לנו את כל היום" היא חייכה אליי. "רק בלי לשתות טוב? אין לי כוח לשמור את טובי בחיים אחרי כל השטויות שהוא עושה..." צחקקתי. אבל התכוונתי לזה.
נשמעו דפיקות בדלת וממש לא היה לי כוח לקום מהמיטה. "לא פותחת!!" צעקתי ראשונה ואיזי נאלצה לקום. "שונאת אותך" חייכתי ועניתי-"לא את לא"
"אוו היי טובי" איזי אמרה וחזרה למיטה.
"כן גם אני שמח לראות אותך" הוא לעג לה. "והיי גם לך בייב" הוא פנה אליי וחייכתי חזרה.
הוא התיישב על המיטה שלי אז נאלצתי לשבת גם.
"טוב מה אתן יבשות היום??" הוא ראה את העייפות שלנו כנראה.
"תקשיבו!!!! אתן מקשיבות לי בכלל?" מה יש לו היום?
"כן כן מה יש לך קרציה?" איזי ענתה לו.
"יש לי משהו לספר לכן.. אתן הראשונות בבית שתדעו בסדר?" הוא הרצין מבט.
"כן, דבר"
"יש... משפחה.. הם באו בביקוש לאמץ אותי.. זה לא קרה אף פעם אתן יודעות.. שביקשו אותי" אני כל כך מקנאה בו... אבל רגע.. זהו?? הוא לא חוזר יותר?
"אז.. הסכמת?" איזי שאלה. "אתן יודעות שזה חד פעמי.. אם הייתי אומר לא, יש סיכוי שזה לא ייקרה בחיים" הוא אמר, מסתכל לרצפה בלחץ.
"זה בסדר טובי. אנחנו מבינות.. בהצלחה" חייכתי אליו והוא החזיר חיוך.
"איזי?" הוא שאל כשראה שהיא לא מגיבה.
"ומה איתנו? מה איתי? לג׳ני יש סיכוי אבל לי? מי ירצה אותי? נערה מזוייפת ששותה כל היום? עכשיו אתה עוזב, יום אחר זאת תיהייה היא.. ואני אשאר לבד" היא אמרה וטובי שוב הרכין את מבטו בעצב.
YOU ARE READING
H. Styles // My Fake Brother
Fanfictionבית ריישל הוא המקום בו אני גרה. ברור שזה לא בית רגיל עם משפחה אוהבת... זה בית אומנה. כמו בית יתומים, רק שלמי שגר כאן יש הורים. אבל אותם הורים זרקו את הילדים שלהם לאיזה בית אומנה מפגר. אז ההורים שלי, שאפילו לא מגיע להם הכינוי 'הורים' , הגיעו למסכנה...
