חלק 16

386 3 0
                                    

*שישי 16:00*
*נקודת מבט גאיה*

אתמול אחרי השיחה עם נתנאל הרגשתי צורך לספר את זה למישהו, לקחתי את לין וירין וסיפרתי הכל בתקווה שיעזרו לי להחליט.
לין רצתה לטובתי וניסתה להציע פתרונות שיתאימו לי, ירין לעומת זאת אמר לי לעשות ״רק את רצון הלב וללכת בעקבותו בלבד״ .
אין פלא שיש לו חברה כבר מלא זמן, הבנאדם רומנטיקן ובתכלס צודק. בגלל משבר קטן אני אשבור את הסיכוי שלי לאהבה, לא זה דפוק.

היום יש מועדון, אני ממש לא רוצה ללכת. לא יצאתי כל היום מהמיטה.
לין פתאום נכנסה לי לחדר, מתי הגיעה?

היא התיישבה לידי ואמרה ״תתאפסי על עצמך אנחנו יוצאות היום ואת הולכת להפנט את כל האיזור״
גיחכתי למשמע דברייה, כן ממש? היחידי שאני רוצה להפנט בטח כבר שונא אותי.
״שתקי אני לא הולכת בלעדייך, וגם דיברתי עם אריק נתנאל יהיה שם״ אומרת לי לין.
״מה אתם מתכננים? שאני אשבר כשאראה אותו? את חברה שלי או מה?״ אני מחזירה לה בתשובה.
״יותר טוב, דרך להחזיר לך את נתנאל, הבנאדם שבור מתגעגע אלייך כל כך ומחכה שתסלחי לו, הרי וכבר סלחת לא? אין דבר שחזק מאהבה, זוכרת?״ אומרת לי לין.
התחלתי לבכות, היא צודקת וביקשתי ממנה שתתחיל לספר לי את התוכנית.

הערב הגיע, הלב שלי לא מפסיק לדפוק, אין הם מפגרים פשוט השניים האלה- לין ואריק כמובן.
הפעם אני לא שותה לפני המסיבה וגם כל הישיבה לפני הייתי בשקט, לא היה לי כוח לאנשים. חוץ ממנו כמובן והוא לא פה כרגע.
הגיעה השעה לנסוע לשם.
פאק הראש מתחיל לעבוד יותר.. פחדים? פרפרים? רגשות? מה יקרה... כשאני אראה אותו שם.

נכנסנו וישר העיניים שלי חיפשו את שלו, חברים באים ואומרים לי שלום אבל אני רק מחפשת אותו.
הוא שם, יושב על הספות.
מקווה שהתוכנית של המפגרים תעבוד, זה אומר שאסור לי לדבר איתו עד הקטע ההוא.

עברה כבר שעה מתחילת המסיבה, העיניים שלי לא מפסיקות לחפש אותו. וואלה אני לא נהינת בנתיים. הלכתי לשירותים, בדרך אני רואה את השומר, דמעות עולות בעיניי אבל אני ממשיכה מהר, אין מצב אני בוכה.

פתאום יד מחזיקה אותי מלהיכנס... היד הזאת ישר גורמת לעורי להיות סמוך באזור ההוא, רק הוא גורם לי להגיב ככה.
אני מסתובבת למראה של נתנאל, הבטן שלי מתהפכת.

״יש לך תשובה בשבילי? אני חייב לדעת אני סובל בלעדייך״ נתנאל פונה אליי בשאלה.
אני מתקדמת לעברו ומנשקת אותו, נשיקה איטית ועדינה, חווה כל שנייה שהפיות שלנו מחוברות.
שזה לא יסתיים לעולם.
אני מתנתקת ״אני סולחת לך כל כך, אני לא מצליחה לנשום בלעדיך... תגיד מה עשית לי? התאהבתי בך כל כך״ אני אומרת לו.
״אני אוהב אותך״ אומר ״אני יודע שזה לא הזמן להגיד את זה במסיבה, אבל כן... זה מה שאני מרגיש כלפייך וזה כל כך חזק, משהו שבחיים לא הרגשתי״ הוא מוסיף.
אני מסמיקה ״אני אוהבת אותך כל כך״ אומרת ומתחילה לצחוק, הוא מסתכל במבט לא מבין, ״מסכנים לין ואריק תיכננו תוכנית כל כך מסובכת שנחזור להיות ביחד״ אני אומרת וממשיכה לצחוק והוא מצטרף תוך כדי שמחבק אותי.

התגעגעתי לזה כל כך, למגע שלו ולנשיקות ולרגשות שמעביר בי.
הוא מסובב אותי מולו ומנשק אותי עוד,
פתאום לין מופיעה ״מפגרת חשבתי מתת בשירותים כמה זמן״ אומרת ועוצרת כאשר רואה אותי ואת נתנאל מחובקים וקרובים.

היא ישר רצה אלינו בחיבוק ״יאוו אהובים שלי כוסאמא שלכםםם התוכנים שלנו אז מבוטלת״ וצוחקת ומוסיפה ״טוב לא נורא העיקר לראות אותכם ביחד, עשה לי את היום״.

בלי רגשות - without feeling Where stories live. Discover now