העיניים הן ראי הנפש

פרק 31 - עיניים עצומות

There's a room where the light won't find you

Holding hands while the walls come tumbling down

When they do I'll be right behind you

Everybody Wants to Rule the World, Lorde (Tears For Fears) -

~~~~~~~~~~~~~~

פרסי התעורר בהתנשפות, והארי יחד איתו.

"או," אמר קול יבשושי מעליו, "אתה בסדר, לא כך? קדימה, הזדקף."

פרסי ניסה, דחף את היד הקרה שהונחה על מצחו והניף את עצמו לישיבה, אבל כשניסה לשאוף אוויר לריאותיו תקף אותו שיעול כה אלים שהוא התקפל שוב. עיניו העצומות בחוזקה עיקצצו. כל גופו כאב, כאילו מישהו עירבב את איבריו הפנימיים.

"די די, זה מאחוריך עכשיו," אמר שוב הקול העבה והצרוד. "קדימה, כל חבריך כבר עורו."

פרסי קילף את עפעפיו הדבוקים, עיניו מתנגדות להיפקח כאילו נטוו בהן קורי שינה עתיקי יומין. גופו הנוקשה דאב כאילו הוא ניעור מתרדמת עמוקה שלא הייתה אמורה להסתיים, כאילו הדם בעורקיו מתחיל לנוע בפעם הראשונה מזה שנים.

פרסי שיפשף את פניו בידיים חלושות. "מה - כמה זמן -"

"בקושי שעה," ענה לו קול אחר, מוכר, קודר ומחוספס מהרגיל, אבל לא יותר מקולו החורק של פרסי עצמו. הוא מצמץ כמה פעמים עד שדמותה של אנבת' התבהרה מולו, כורעת על הקרקע במרחק מה ממנו, ידה האחת אוחזת בראשה כאילו הוא כואב והשנייה אוחזת בקרקע לידה כאילו היא מסוחררת. היא נראתה מעורערת, חסרת יציבות פיזית ונפשית, כמו שפרסי הרגיש.

מבט מרפרף סביבו גילה לו שכל חבריו היו במצב דומה, חלק מתנודדים על רגליים רועדות וחלק אוחזים בקרקע, כולם עם הבעות פנים מבולבלות-כאובות על פניהם. הם היו במערה... מערה חשוכה ואינסופית, שבמרכזה בריכה עגולה וזוהרת שהייתה מקור האור היחיד. הכל חזר אל פרסי פתאום. המסע בים, האי השקוע, הבסטונה, המערה התת קרקעית, הכלא של ניקודאמוס. הנגיעה הלא רצונית במימיו. קולו המהדהד מתוכו בזמן שפרסי - קרס.

"רק שעה?" שאל בחולשה. זה הרגיש כאילו הוא קם לתחייה עכשיו, כאילו היה מחוסר הכרה במשך עידנים. "איך את יודעת?"

"כי אני אמרתי לה," אמר קול אחר - אותו קול מחוספס שדיבר בהתחלה, כשפרסי רק התעורר - כשהוא בוקע הישר מאחורי גבו של פרסי. הוא כמעט מעד כשהסתובב לאחור בפראות.

"מי - מי את?" הוא גמגם, כי לקח לו רגע להבין שזאת אישה. היא הייתה כל כך זקנה שהיה קשה לזהות את תווי פניה הקמוטים כנשיים. עורה היה חיוור מספיק כדי לראות דרכו ורידים כחולים, שיערה הלבן היה ארוך וחלק אך דליל עד בלתי נראה, גפיה נראו דקיקים ושבריריים. עיניה נראו עכורות, כמו עיניים של אדם שהתעוור מזקנה, כה הרוסות שהן היו חסרות צורה.