תחזיקי חזק

פורולג - אני,ג׳ימי וסיפור אהבתו

״חייכי ללא גבולות .לאומנות שלך גם השמיים הם לא הגבול״

חייתי ונשמתי אומנות. זו הייתה האהבה היחידה בחיי שיכולתי לאחוז בה ולדעת שהיא לא תחמוק לי מבין האצבעות.
לאחר שהורי התגרשו,אבי ניתק עימנו כל סוג של קשר מלבד רשתות חברתיות. הוא עזב לניו יורק ואני ואמא נשארנו בישראל. בלי כלום,בתחתית עם חובות של מאות אלפי שקלים.
חיפשתי את נקודת התרופה שלי,המקום בו אוכל להביע את עצמי בנחת.ומצאתי את האומנות.
כאשר הגעתי לגיל שמונה עשרה מכרתי את היצירה הראשונה שלי בזכות ג׳ימי, השכן שגר בדירה ממול ולו הייתי כבת טיפוחיו.
הקשר ביני לבין ג׳ימי היה עצום לכל מקום שבו הלכנו הרימו גבה .לא מעט נתקלנו באנשים שחשבו שאנו אבא ובת או מאהבת ובעל בוגדני. ולנצח זו הייתה הבדיחה הפרטית שלנו.

הסביר ג׳ימי כאשר שאלתי אותו ביום בו חגגתי את יום הולדת החמישה עשר ,מדוע כל כך מחובר עלי,למה הוא מעביר את זמנו בכל רגע נתון יחד איתי. תחילה חשבתי שזה בגלל שהוא חושק באימי אך טעיתי.

*לפני שבע שנים*

״יקרתי,אם הייתי מעוניין בשרה כנראה שאת״ הצביע אל כיווני בזמן שנגסתי בהמבורגר העסיסי. והוא ציחקק מהמראה המשעשע ומיד הוציא את הטלפון שלו ותיעד.כנראה שזה היה רגע באמת משעשע אחרת הוא לא היה מוציא את הטלפון ומצלם,הוא לא מאמין בצילום. אלא בשמירת זיכרון על ידי המוח. ״כנראה שאת לא היית פה יפתי. את שרה אני מכיר שנים לפני שהכירה אלכס. ואמא שלך ללא ספק הייתה חתיכה אך כמעט כמו שהיא הייתה יפה היא הייתה כאב ראש עצום״ מזכיר גם את שמו של אבי. ציחקקתי מלשמוע את דבריו על אימי והוא הצטרף יחד איתי.
״זה עדיין לא עונה על השאלה ששאלתי״ עניתי בחוצפה ועיניי נפתחו כאשר המלצר הגיש טבעות בצל,הדבר האהוב עליי.
ג׳ימי שוב פרץ בצחוק והחזיק את הכרס הקטנה שגדלה מיום ליום. לגם מעט מהבירה שלו שהזמין לפני דקות אחדות . ״הנה,זה בדיוק מה שחיפשתי.
החוצפה שבך משתנה בין רגע להתלהבות וניצוצות בעיניים.
בגיל 14,הכרתי את הילדה הכי יפה שראיתי בכל חיי״התחיל עם ההסבר וכל צל של שעשוע נעלם מפניו,הבנתי שהשיחה היא נושא רציני בעבורו. הפעמים היו מעטות בהן ג׳ימי היה רציני.
״הייתי נער שחובב כדורגל ובכל יום שבת כל היום היה סובב סביב משחקי הליגה של קבוצתי״ התחיל בקול רגוע ״עד שהגיע משחק אחד בו הייתי השחקן המטורף בקבוצה ולא ג׳ימי הקטן,
בגילי הנערים היו כבר עשרה סנטימטרים מעליי אפילו יותר״ מוסיף ומביט לאופק,כאילו מנסה להיזכר בכל פרט ופרט.ג׳ימי כיום אדם גבוה ,מגיע אל 1.80 סנטימטרים,בעל עיניים גדולות, חומות עם נגיעות דבש. שיערו השחור אשר נצבע כל שבועיים הוא ׳הכתר שלו׳ כפי שמכנה. ג׳ימי כמו ג׳ימי אוהב את חייו. ״ובקהל הייתה דורי.הילדה הכי יפה שראיתי מימיי,ואני נשבע לך גברת לוין היופי שלה היה עוצר נשימה גם אם הייתה עוברת פה בגיל 50 עם קמטים שמקשטים את הפנים שלה,״ עוצר ונושם נשימה ארוכה. המצב צריך להיות ממש רציני או ממש מצחיק כדי שיקרא לי בשם ׳גברת לוין׳ ״תמשיך״ אני פוקדת עליו והוא פועל כבקשתי. ״דורי הייתה בת גילי אך כבר בגיל 14 הגיעה לגובה של 1.68 סנטימטרים. את השיחה איתה על הגובה לא אשכח לעולם..״ ממשיך
״היא הייתה בעלת עיניים ירוקות עם נגיעות דבש וחום בעינייה.כתוצאה מכך הצבע החום שהשתלט עליהן בימי החורף הקרים גרם לאנשים לחשוב שעיניה הן עדשות ואינן ירוקות.אך בקיץ הן שבו לטבען ושוב חזרו לירוקות.
שיערה היה מתולתל שטני כהה מאוד הנוטה לחום כהה אך כשהגיעה לגיל מסויים החליטה שהיא כבר לא הילדה ההיא ועשתה החלקה ותם העידן של ילדת הבקבוקים״ ג׳ימי מחייך כאשר מעלה את הזיכרון על הילדה שמספר לי בזה הרגע,הסיפור עדיין נרקם במוחי אך איני מבינה מדוע הוא כל כך מחובר אליי
״יומיים לפני המשחק החלטתי לשתות ׳מיץ אומץ׳ להציע לדורי לצאת איתי. ידעתי שהאכזבה תציף אותי אך ללא ספק זה היה שווה כל רגע. הצבתי בפניה עובדות אני עוד זוכר שתפסתי אותה יוצאת משער בית הספר ומחזיק בידה ׳היי דורי אני ג׳ימי אני איתך בכיתה. אני איהיה כן איתך את מאוד מוצאת חן בעיניי ואפילו אשמח לצאת איתך. ביום שבת יש לי משחק בליגת הנוער במגרש מול בית הספר. אם אראה אותך שם אדע שאת רוצה את זה בדיוק כמוני ואגש אלייך בתום המשחק׳ הסתובבתי והלכתי,השארתי אותה שם לחשוב על כל מה שזרקתי בפנייה עכשיו״ מחייך ג׳ימי. ״וואו לא חשבתי שאתה כזה אמיץ בעיניי בנות״ אמרתי בהלם. ציקצק בלשונו וענה ״אני לא,אבל דורי הייתה שווה את זה. באותו יום שבת אמרתי אם היא לא תגיע אפסיק מייד עם מחשבותיי עליה. למרות שהסיכויים היו קלושים שהיא תבוא כיוון ששמרה שבת...-״ מפסיק את סיפורו ג׳ימי בזמן שהמלצר מגיש לשנינו את הקינוח ומפנה את השולחן משאר האוכל אשר מפוזר על השולחן. לרגע הרגשתי שאני לא מדברת עם ג׳ימי בן ה50 אלא עם אותו נער המתבגר בן ה14.
״הבטחתי לעצמי שבאותו המשחק אני משחק,ישבתי שעות מול המאמן שכבר לא האמין בי וניסיתי לשכנע אותו שייתן לי לעלות למגרש ולהראות לו למה אני מסוגל, וזה בהחלט קרה הייתי בהרכב הפותח. אני נשבע בחיי שאלוהים שלח לי לתוך הרגליים כוחות על באותו היום״ לוגם שוב מהבירה שאט אט מתרוקנת לה. ״המחצית הראשונה הסתיימה ב2-0 לקבוצה שלי. ולא תאמיני מי הבקיע את הגולים״ הצביע על עצמו בחיוך ״לא אחר מאשר פאקינג ג׳ימי ברנשטיין״
״בסיום המחצית השנייה כשהתוצאה הייתה 3-1 לנו. חיפשתי את פנייה של דורי בקהל של ההורים הנרגשים וצועקים קולות ניצחון.
וכשהרגשתי כבר שכנראה ציפיתי ליותר מידי ,פגשתי בפניי מלאך שלה והחיוך שלה אשר חשף את הגומה שלה. היא ישבה בשורה השנייה . התקרבתי לכיוון שלה במהירות ופשוט ידעתי,ידעתי שהתאהבתי בה.״ קבע ג׳ימי
״כשכבר היציע החל להתרוקן מאנשים . דורי עמדה עם מכנסי ג׳ינס קצרים וחולצה לבנה. כשעמדנו פנים מול פנים היא פשוט חייכה אליי ואמרה ׳אני אסכים לצאת איתך בתנאי׳ כאן כבר המוח לא תיפקד רק הלב פעם בעוצמה,חיכיתי לתנאי שלה לעוד פיסת מידע לאיך באמת אגרום לילדה הכי יפה בעיר לצאת דווקא איתי. והיא פשוט אמרה את זה ׳בתנאי שתבטיח לי שלא משנה מה יקרה לעולם לא תעזוב׳ ובאותו הרגע פשוט תפסתי בראש שלה ונישקתי אותה. אני בכלל לא יודע ממי תפסתי את האומץ שהיה לי באותו הרגע .היא הייתה הנשיקה הראשונה שלי ואמרתי שאסור לי לפשל ,לא איתה.״ הייתי כל כך מרותקת לסיפור,כאילו חייתי ממש באותו הרגע של ג׳ימי. אבל למרות סיפור האהבה הראשון שלו הוא לא ענה לשאלתי ,ואני עדיין חדורת מטרה.
״ג׳ימי אני שמחה לשמוע על דורי ועל אהבת הנעורים שלך,אבל זה עדיין לא עונה לי על השאלה שלי״ עניתי,רק עוד מחכה לפיסת מידע מהסיפור שלו ושל דורי ולתשובות.
ציחקק מעט ג׳ימי אך עדיין המשיך בסיפורו
״דורי הייתה האהבה הראשונה שלי אך גם האחרונה. בגיל 22 לאחר שכבר סיימתי את שירותי בצבא החלטתי לשחרר,להוריד רגל מהגז. דורי רצתה לפתח קריירה ואני רציתי בית יציב ומשפחה״ עוצר ג׳ימי למעט שנייה וממשיך ״אף פעם לא מנעתי ממנה דבר. אמרתי שאם מה שעוצר בעדה זה אני,שלא תחשוב עליי לעולם ותעשה כל צעד למענה..״ פניו נפלו,מחיוך קורן שקעו שוב לפנים רציניות ״תחילה היא חששה אך באמת בסופו של דבר היא עזבה. שנה שלא שמעתי ממנה,אבל עמוק בליבי ידעתי שאין לי סיכוי לברוח ממנה. כל דבר בחיי סובב סביבה.והתקווה הייתה גדולה,היא עוד תחזור.
בסביבות פברואר שנה וקצת לאחר שעזבה.יום חורפי הגיע,רצתי מהחנייה שמתחת לביתי כמו ילד מתלהב לאחר שקניתי אוטו שלא בייש באותה התקופה אף אדם שמכבד את עצמו.״ ושוב עולה חיוך על פניו,האהבה של ג׳ימי בחייו זה מכוניות בין אם אלה גרוטאות לבין רכב ספורט חדש. ״פתחתי את דלת בית הוריי נרגש ושם ראיתי את פניי המלאך שבהן התאהבתי. דורי חזרה.העיניים הירוקות והשיער החום שכל כך אהבתי חזרו אל תוך חיי״ מכריז כאילו זכה בלוטו ״דורי הייתה הבחורה הכי עקשנית שהכרתי. בנוסף להכל גם חוצפנית והיה בה את הפלפל הישראלי. היא תמיד בסופו של דבר השיגה מה שהיא רצתה, גם אם זה לקח לה שנים. ״סיכם את תכונות האופי של אהובתו.
״עכשיו אנחנו מגיעים לחלק של למה אני אוהב אותך כמעט יותר מילדיי הביולוגים,״ מצחקק כשהבין שמרח אותי עם ההקדמה לתשובה .התיישרתי על הכיסא במהירות מחכה בקוצר רוח לתשובה ״התשובה היא פשוטה. את השיכפול הקטן של דורי. מידי פעם אני מסתכל ואומר איך אווה יצאה כל כך שונה ממנה אך הילדונת הקטנה מהדירה ממול פשוט העתק הדבק שלה״
״אני? דומה לדורי שלך? חשבתי כבר שיש הרבה מעבר לסיבה שאתה אוה-״ זילזלתי מעט .קטע את דבריי עם דבריו ״בוודאי שיש. עם דורי התחתנתי שנתיים אחרי,בגיל 25 היינו שנינו תחת חופה מצומצמת. ארבע שנים לאחר מכן ניסינו להיכנס להריון וזה באמת צלח,הבאנו את התאומים שלנו. אווה ואיתן. אך שנה לאחר מכן בגיל 30 וקצת. איבדתי את דורי.״ הסיט במהירות את מבטו ממני ומביט אל האופק. מנסה לשמור על איפוק והדמעות כבר ניכרות בעיניו. ״אני ודורי חשבנו הרבה זמן על שם לילדים שלנו. עוד כשהיינו בני 17. היא תמיד אמרה שהיא רוצה שם בינלאומי לבת שלה. ותמיד היה שם אחד בראשה. את מנחשת כבר איזה שם ,גברת אריה לוין?״ הדגיש את המשפט האחרון. והביט בפניי ״אריה״ אמרנו שנינו. הנהן ג׳ימי וחייך ״סיפור האהבה שלנו אולי נעצר לפני תשעה עשר שנים אבל האהבה שחשתי לאותה בחורה,האש לעולם תכבה״ נגע בליבו ושיפשף את ידו. ״דורי תמיד אהבה לבחון גבולות. אבל כשהבינה שלא רוצה לאבד הרבה דברים בדרך מיד עצרה. כמו רכב ספורט שנוסע על 150 קמ״ש ועוצר ישר בחריקה.״ תיאר שוב את אהובתו ״היא רצתה להיות מפורסמת,ולאו דווקא דוגמנית או משהו כזה. היא פשוט רצתה שכל מקום שבו כף רגלה תדרוך ידעו את שמה ואיזה דברים עשתה בחייה.״אומר בקולו הצרוד ומעט משתעל ״אז מה עצר אותה״ שאלתי מרותקת לחלוטין לסיפורו,כאשר ידיי מונחת על השולחן ותומכות בסנטרי אשר מונח עליהן. ״אני. ״ קבע ״אבל היא תמיד הכחישה ,היא אמרה שכנראה זה לא הגורל שלה. היא רצתה,היו לה את כל תכונות האופי להצליח בעולם ה״זוהר״ ״ עשה עם אצבעותיו מרכאות ״אבל הגורל צחק בפנייה. היא רצתה אותי כמו שרציתי אותה. ולמרות שברחה ממני בכדי להגשים את עצמה,היא חזרה. היא פחדה שלא אחכה לה,היא הייתה כמעט ברגעי הפריצה שלה,״ השפיל את מבטו אל עבר המאפרה שהייתה בשולחן העץ במרפסת המסעדה שבה חגגנו רק אני והוא,את יום הולדתי ה15. ״היא חזרה והיא ויתרה על הכל למעני״
״אריה,תבטיחי לי״ תפס עם ידיו ועטף את שתי ידיי ״תבטיחי לי שלא משנה,לעולם לא תתני למישהו לעצור אותך,תביטי לעולם ותחייכי את החיוך הכי עצום. כי אחרת העולם יחייך אלייך את החיוך הכי מר שתראי. תראי לו את אריה הפייטרית שגדלה למול עיניי״ במבטו החם הסתכל עליי ואני רק שתקתי.
הנהנתי ,ידעתי שאעשה זאת. אם לא למעני לפחות למענו ולמען דורי. ״אני מבטיחה.״ קבעתי

*אחרי שבע שנים*
עכשיו אני פה,עומדת בשדה התעופה בניו יורק.
לפני שבוע עוד דיברתי עם ג׳ימי וניו יורק הייתה סתם חלום מתוק.ואני כמו תמיד חששתי מההתחלה החדשה הזאת,אך ג׳ימי אמר שאם ׳את לא תקחי את הרגליים שלך ותעופי לי מהחדר הזה בשביל לארגן לעצמך נסיעה.אעשה זאת בעצמי והאינפוזיה וכל המכשירים האלה לא יעצרו בעדי שמעת׳ כיוון אליי את האצבע שלי בזעם. והנה אני בזכות העקשונות שלו,פה בדרך לדירה הקטנה ששכרתי.
לחיים שתמיד חלמתי,ומבינה שעכשיו זה הרגע.
עכשיו זה הרגע של יצירות האומנות שלי לפרוץ.
״חייכי ללא גבולות .לאומנות שלך גם השמיים הם לא הגבול״ המשפט של ג׳ימי מהדהד בראשי.
אני מהנהנת. מחזיקה את המזוודה האדומה שלי ויוצאת מן השדה.
תראי לעולם מי זאת אריה לוין.

יפות שלי! סוף סוף אני מציגה בפניכן את הסיפור שלי.
אזזז מה דעתכן על הקשר של אריה וג׳ימי?
אהבתן?

ממשיכה ב 10הצבעות ותגובות!❤️
שיהיה שבוע טוב 💋