׳למשרד שלי מיד!׳ הודעה נשלחה אל הנייד שלי מאת מארק.בימים האחרונים ממש לקראת פתיחת הגלריה הוא באמת ניהיה קוץ בתחת ומידי פעם בלתי נסבל . פעמים רבות הגעתי למצבים שכמעט איבדתי את עשתונותיי.
כשהגעתי אל משרדו חמש דקות חלפו מאז ששלח את ההודעה. הבחנתי בכל הצוות ששכר למען האירוע. את רוב הפרצופים הכרתי,כמובן,אני חנכתי אותם. את רובם.
בשורה עמדו,בראש ובראשונה לצד מארק,יד ימינו והמזכירה שלו,ליז. משקל גופה לא איפשר לה לעמוד במשך זמן ממושך ולאחר כמה שניות התיישבה בכיסא המנהלים שלו כיוון שהייתה בחודש שביעי המתקדם להריונה והבטן שלה בהחלט עגלגלה.
ובשאר השורה שלושת עובדות הניקיון,שניים עשר מלצרים,שני ברמנים,איש תאורה,אחראי למוזיקה הרקע,ארבעת המאבטחים,שלושת טבחי הבופה ואיך לא האומנים האורחים עלי ג׳מל ואריה לוין.כן הרגע הצגתי את עצמי בשמי הייחודי.
איך כל כך הרבה אנשים נכנסו לחדר אחד? את אותה השאלה כל אדם פה שואל.
״טוב חברים״ פצה את פיו מארק והחל לדבר ״כפי שאתם יודעים מחרתיים מגיע היום הגדול. היום שבו גלריית בלו בירד ניו יורק נפתחת״ חיוכו התגנב אל פניו למרות שניסה לשמור על חזות קשוחה,אך מארק כמו האופי שלו .אנושי .בכל זאת.
״תחילה,אני רוצה להודות לשלושת העובדים הכי חרוצים שלי שעזרו לי בשבועיים האחרונים. ליז,אריה וג׳מל״ הציג אותנו בפני כל הצוות,וישר כל המבטים הופנו אלינו. ״בלעדיהם כולכם לא הייתם פה״ קבע ״אבל בלי יותר מידי זמן לבזבז ניגש לעיקר״ קולו החל להרצין ודממה שררה בחדר.
״עברנו כבר מספיק על חוקי ההתנהלות בערב הפתיחה. אני מבקש ממכם לתת את המקסימום שלכם. שלא ייקרו לעזאזל תקריות מזויינות״ אצבעותיו לפתע נהפכו לאגרופים .לראשונה קילל מארק למול כל האנשים ששכר. מארק לא היה אדם שמנוול את פיו,לעיתים רחוק,כשהוא עצבני ממש. על פי ההיכרות שלי איתו בשבועיים הוא רחוק מכל ענייני הדיבור הנגוע. לאחר שנאם לפחות חצי שעה וחזר על כללי ההתנהגות,הדגיש שוב. קוד לבוש. כיוון שעיצוב והפקת המסיבה היה התפקיד שלי ושל עלי אז גם אנחנו קבענו את קוד הלבוש לעובדי הגלריה בלבד ולא לאורחים. מארק הנהן לכיווני בסימן שמאשר לי לפצות את פיה. לא היססתי אפילו לא חיכיתי לעלי ״קוד הלבוש שלכם הוא כחול רויאל. מיצידי תשימו צעיף בצבע הזה העיקר שתיהיו שייכים הנה,למקום הזה. ״ נעצרתי עם גופי מול מלצר אחד,חייכתי אליו ובשניות הורדתי את חיוכי.
״אבל שלא תחשבו שזוהי תוכנית כבקשתכם.אם אחד מכם ישים צעיף כולכם תשימו בדיוק את אותו הצעיף. אנחנו לא לייצנים. אנו מייצגים את בלו בירד ובעיקר אתם״ הדגשתי את המילה האחרונה ״אתם מייצגים את עצמכם. ולפי ערב פתיחה זה צוות הנהלת בלו בירד יחליטו האם לשכור אתכם לשאר אירועי האומנות שלהם. הייתי ברורה?״ שאלתי שאלה רטורית וחזרתי למקומי. עלי הביט בי במבט המום אך גאה.שפתיו החתומות נהפכו לחיוך בן רגע.אני דוחפת את דלת הקניון ,נכנסת אל תוך מתחם הבגדים.
הרבה זמן לא ביליתי שעות ממושכות בקניון,גם לא כשגרתי בישראל. החלטתי להרכיב היום מלתחה חדשה,מכף רגל ועד ראש. לבין אם זה הגרביון שאשים לבין הספריי שיעזור לי להעמיד את שערי באופן מושלם לאורך כל האירוע.
תחילה נכנסתי לחנות שצעקה ׳יוקרה׳,יצאתי ממנה באותה המהירות שאליה נכנסתי לתוכה. בקניון מלבד עקבים בצבע כחול רויאל לא הצלחתי למצוא כלום.קוד לבוש בכל זאת.
YOU ARE READING
תחזיקי חזק
Romansלאחר שיכנועים רבים כף רגלה נחתה באדמת ניו יורק. לעזוב את ארץ הולדתה ,ישראל, היה לה קשה מאוד. הודות לאחת מהדמויות הכי משמעותיות בחייה,היא עשתה את הצעד הזה. חייה מתחילים,חלומה עומד להתגשם. האומנות מתפרצת מתוך ליבת גופה והיא ? תנסה להילחם למען זה. לאח...