הארי פוטר והילד המקולל 2

פרק 4:

במשך שלוש השנים האחרונות לאלבוס וסקורפיוס לא היו כל כך הרבה חברים. מכיוון שסקורפיוס הוא בן למשפחת מאלפוי, לא רצו להתקרב אליו כל כך. ועצם זה שאלבוס התיידד איתו ונבחר לבית סלית׳רין, גרם לכולם לחשוב שהוא בוגד במורשת אביו ולכן גם הוא לא היה מקובל.

בתחילת השנה, השנה הרביעית, אלבוס וסקורפיוס יצאו למסע בזמן גדול בהחלט. המטרה הראשונית הייתה להחזיר את סדריק דיגורי לחיים, אך בעיקבות התעסקותם בעבר, היו להם כמה תקלות. תקלות גדולות.
אבל, סוף טוב, הכל טוב. דלפי רידל נכנסה לאזקבאן, תודה לאל. והכל חזר לקדמותו.

עכשיו אנחנו כבר ממש בסופה של השנה, ליאו עזב את חבורתם של אחי הגדול. למה? אין לי מושג, אני רק יודעת שהם לא אומרים אפילו שלום. הוא התחיל להסתובב עם חבריו לביתו, מה שלא קרה עד השנה. הם רעים. הוא לא.
בכל מקרה, בקרוב תתקיים מסיבת סיום השנה. סקורפיוס ניסה להזמין את רוז להיות בת זוגתו אך היא סירבה לו. הוא טוען שהיה לה מבט של רחמים במקום מבט של שנאה, דבר שמבחינתו מסמן תחילה של האהבה ביניהם. מודה שגיחחתי מעט כששמעתי את זה.
בסוף הוא הולך עם פולי צ'פמן שהזמינה אותו לשם בעצמה.
אלבוס לא אזר אומץ ועוד לא הציע לאף אחת (מזכיר מישהו?)
רוז תתלווה לאחד החברים שלה מבית גריפינדור.
לפי מה שאני יודעת, שון ניסה להזמין את היילי חברתי למסיבה אך היא דחתה אותו, לאחר כמה ימים דור ניסה את מזלו גם הוא והצליח!
ג׳יימס לא רוצה ללכת למסיבה עם בת זוג. הוא מתכנן לפוצץ זיקוקים בתוך האולם והוא טוען שאם תתלווה אליו מישהי הוא יצטרך להיות איתה כל הזמן והיא בטח תלשין עליו. לדעתי זה תירוץ עלוב.
היידן סמית׳ ניסה להזמין אותי אך דחיתי אותו. אני לא מחבבת אותו כל כך. הוא מציק. ובנוסף לזה הוא גם החבר הכי טוב של ג׳ייק בייקר המטומטם.

בעודי יושבת בספריה ולומדת למבחן המסכם בשיקויים, ניגש אליי החבר הטוב ביותר שלי. ליאו.
״שלום לך הילטון היפייפיה, חושש אני שלשאלתי לא תעני כרצוני...״
״שלום גם לך זאביני הנאה, התרצה לומר לי מה היא שאלתך הכה חשובה?״ הגבתי.
״את בטח שמעת על מסיבת סיום השנה, האם העלמה תרצה להתלוות אליי לשם?״ שאל בעודו כורע ברך ומושיט את ידו אליי.
״מממ חוששתני שאצטרך מעט זמן בשביל להחזיר לך את תשובתי״ אמרתי בחיוך.
״עברו שלוש שניות, האם זה הזמן הדרוש בשבילך יקירתי?״
״טוב, החלטתי, אשמח להתלוות אלייך למסיבה בחורצ׳ק״ אמרתי והנחתי את ידי ביד המושטת אליי. ליאו חייך חיוך קורן, הוא משך את ידי עד שנעמדתי. הניח את אחת מידיו על מותני איתה קירב אותי צמוד אליו, עם ידו השניה דחף קבוצת שיער משיערי אל מאחורי אוזני והסתכל הישר אל עיניי. הפרפרים שהתעופפו לי בבטן אינם יכולים להיספר מרוב כמותם הגדולה. חייכנו אחד אל השניה.
הוא שיחרר את ידו ממותני ואמר ״אז אאסוף אותך רבע שעה לפני המסיבה ביום שבו היא מתקיימת, סגור?״
״סגור״ השבתי.