"נראה שזמננו הגיע. אפילו אם חשבנו שעשינו את הדבר הנכון, בסוף יגיע הרגע שנמצא את עצמנו כלואים בתוך תא.
נראה שנחיה כאן ביחד לנצח. אה, ליווי?" (צ) - האנגיוואנשוט מס' 1 - הזיכרון שלה
האנגי בהתה בבעותה המשתקפת על גבי המראה שבאמבט. היא בחנה את פניה והבחינה בשריטה שלא שמה לב אליה אשר בצבצה מתחת לאוזנה. מראה השריטה גרם לזיכרון לצוץ במפתיע במחשבותיה, על אותו היום בו החזיקה את ליווי בידה והצילה אותו ממוות וודאי כשנפצע אנושות בעקבות זיק. האנגי החלה להיזכר בכל מיני רגעים ומחשבות מאותו היום, אולם הייתה מחשבה אחת שלא שיחררה מהאנגי מהרגע שעלתה לראשה והיא המחשבה על לברוח יחד עם ליווי מהבעיות שלהם כדי לשכוח. האנגי טלטלה את ראשה מצד לצד. היא הרגישה רע עם עצמה על עצם המחשבה האנוכית שחשבה. לנטוש את כל חבריה לנשק מאחור? איזו מן מחשבה זו? האנגי רצתה לחבוט בעצמה על כך.
ולכן, מאותו היום, היא אינה יכלה לסלוח לעצמה על מחשבה זו.***
בבגדים לא רשמיים וכששיערה רטוב, יצאה האנגי מחדר האמבטיה אל עבר חדר השינה של ליווי. היא התקדמה אל מיטתו בשקט ובזהירות מרבית בכדי לא להעיר את ליווי הישן והתיישבה על קצה מיטתו. היא הביטה בו ולאט לאט עיניה נדדו אל הצלקת הגדולה אשר כיסתה את פניו. הצלקת מעולם לא הייתה דבר שהפריע להאנגי, לא כמו הצלקת הפנימית של שניהם, שלצערה, תלווה את שניהם לכל אורך חייהם.
האנגי העבירה את ידה בשיערה הרטוב והביטה בליווי מזעיף פנים תוך כדי שינה. היא לא יכלה שלא לחייך חיוך קטנטן ממראה פרצופו. היא העבירה מבט נוסף בליווי שישן עם פרצופו זעוף והזיזה את שערו מעיניו כדי לקבל זווית ראייה טובה יותר על פניו. "ליווי..." אמרה את שמו שכנאנחה בתסכול. "אם יכולת להיוולד מחדש לעולם טוב יותר, בלי כל הזיכורנות הקשים שמלווים אותך, היית עושה את זה?" שאלה את הברונטי הישן בשקט. היא העבירה ידה בשיערו הרך בשנית, בעדינות ובאיטיות. אט העבירה ידה משערו אל הצלקת הגדולה אשר התנוססה על פרצופו היפה. תחושת החספוס שחשה האנגי כאשר ליטפה את פניו של ליווי, גרמו לדמעות לרדת מעיניה. היא טלטלה את ראשה מצד לצד באגרסיביות במטרה לעצור את דמעותיה, אך במקום זאת גרמה להן ליפול הישר על לחיו של ליווי.
האנגי מלמלה בשקט על כמה שהיא מצטערת על כך שהיא כזו מוזרה ואנוכית ותמיד מפריעה לליווי. "סליחה." אמרה בשקט והזיזה את ידה מפניו. היא מחתה דמעותיה בידה והתכוונה לקום מהמיטה, אך ידו של ליווי מנעה ממנה זאת. "טיפשה." אמר ליווי ופקח את עיניו. הוא הביט הישר אל תוך עיניה ברצינות, בזמן שזאת בהתה בעיניו בבהלה.
ליבו של ליווי נצבט כאשר הבין שאהובתו בוכה כשהיא יושבת על ידו ומדברת איתו. "ל-ליווי?" היא קראה בשמו מופתעת. "מה? שוב פעם הנחתי שאני מדברת לעצמי." פנייה האדימו ממבוכה. "מה עשיתי הפעם?" חייכה האנגי אל ליווי כשדמעותיה פוסקות אט. "האנגי," הוא פתח ואמר, "גם אם יכולתי להיולד מחדש, לא הייתי משנה כאן שום דבר כי בזכות כל האנשים שפגשתי בדרכי, הצלחתי להיות מי שאני ולעבור את כל המכשולים שהציבו בפניי." הוא אמר כשעיניו עדיין ממוקדות בעיניה. "ליווי..." האנגי קראה בשמו ונשאה עיניה כלפיו בעצב. "הוי, האנגי. תפסיקי כבר לבכות." אמר ליווי והתרומם למצב ישיבה. "את צריכה להפסיק להיות כזו חלשה. אני יודע כמה את פוחדת." האנגי השפילה עיניה הצידה. היא ידעה זאת. היא ידעה כמה חלשה היא למרות כל החוסן שהכריחה עצמה לשדר. היא ידעה כמה ליווי צודק. היא פחדנית וחלשה, אבל היא לעולם לא תוכל להודות בכך וזה היה הדבר שהכי גרם לה לשנוא את עצמה. המחשבות הפחדניות והאנוכיות על בריחה בשביל להציל את עצמה ואת אהובה... איזו מן מפקדת חושבת דבר שכזה? האנגי בלעה את רוקה באגרסיביות והעבירה יד בשיערה הפזור. היא רצתה לצרוח. "אבל את צריכה להיות חזקה יותר בשביל החברים שלך ובעיקר בשביל עצמך ולהבין דבר אחד." להבין דבר אחד? חזרה האנגי על דבריו של ליווי בראשה. היא הרימה את עיניה המושפלות אל עיניו ליווי מתוך סקרנות. ליווי גם הביט בה בעיניו הנוצצת והפקוחה לרווחה. ליבה של האנגי החסיר פעימה ממבטו הנוכחי, שגרם לאותו זיכרון שצץ במוחה לפני זמן קצר באמבטיה לצוץ. הניצוץ שהיה בעיניו של ליווי הוא בדיוק אותו הניצוץ שהיה בעיניו כאשר דיברה על לברוח מהמציאות שחיו בה ולחיות לבדם ביער. האנגי הגניבה חיוך קטנטן. המחשבה על כך שוב גרמה לה לתעב את עצמה. "תפסיקי לשנוא את עצמך על מה שעשית או אמרת בעבר." הוא אמר. האנגי פערה את עיניה בפליאה. "רצית לברוח מהבעיה בשביל לשכוח הכל. פשוט רצית לחיות." "וזה בסדר." האנגי פערה את פיה לרווחה. ליווי, כמו תמיד, אמר בדיוק את מה שהייתה צריכה לשמוע. "כל מי שהקדיש את ליבו בשביל חופש האנושות היה מבין אותך." הוא הניח את ידו על כתפה של האנגי ותפס אותה בחוזקה. "האנגי, למרות שעצוב בלב שלנו אחרי כל האובדן שחווינו, אנחנו צריכים להמשיך לחיות. ומחשבה על בריחה מהמציאות, גם אם זה לשבריר שנייה, לא אומרת שום דבר רע עליך, אלא מראה את האנושיות שבך. ובנוסף, אם אי פעם נצטרך להילחם שוב למען החופש שלנו, אני אמשיך להיות שם בשבילך ובשביל החשובים לנו." הדמעות של האנגי שפסקו להן החלו לתקוף בשנית ולגרום לנחל דמעות חדש לזרום מעיניה של האנגי. ליווי צקצק בלשונו בעצבנות למראה האנגי הבוכה. "לעזאזל איתך, אבו-ארבע. את יותר מדי דרמטית." אמר ותפס בעורפה. הוא הקריב את פניהם אחד לשנייה והצמיד את שפתיהם לנשיקה. האנגי השתנקה במקומה. היא נבהלה מהנשיקה הפתאומית של ליווי, אך לא התנגדה אליה. היא נתנה לליווי לנשק אותה כרצונו וליווי אהב את זה. הוא אהב את השליטה שנתנה לו האנגי על שפתיה ועל המגע בגופה.הנשיקה של השניים נמשכה כדקה. היא הייתה עדינה ומתוקה ותשוקה רבה הורגשה בה עם כל שנייה בה נמשכה. הרגשה של התרגשות וצמרמורת עברה בגופה של האנגי וכך גם בגופו של ליווי בכל רגע שעבר. זה הרגיש כמו הרגע הכי מדהים בעולם. האנגי לא רצתה לעצור את הנשיקה מלהתקיים, אולם הייתה חייבת לעצור אותה עקב קושי בנשימה. היא הרחיקה את ליווי ממנה וקטעה את נשיקתם. שניהם התנשמו בכבדות למשך שניות אחדות עד שהאנגי החליטה לשבור את הדממה. "ליווי אני-" "תשתקי." קטע אותה הברונטי והיא השפילה את מבטה המבויש אל הצד. פנייה היו אדומות כעגבניה ושפתיה היו נפוחות במקצת. היא הרגישה נבוכה עקב התחושה שליווי גרם לה להרגיש בכל פלגי גופה. "למה את משפילה מבט? אני רוצה לראות את הפנים שלך." הוא אמר והאנגי פערה את עיניה. "א-אני... ל-לא..." "לא?" "אני מובכת מספיק עכשיו, אוקיי? אני לא צריכה שתראה את הפנים שלי." ליווי הרים גבה. "על מה לעזאזל את מדברת?" האנגי שרבבה שפתיה ונעה בחוסר נוחות. "ראיתי אותך בכל מצב אפשרי." אמר להאנגי. "כששכבנו הפנים שלך היו כמו-" האנגי פערה את פיה לרווחה וסימנה לליווי להפסיק לדבר בידיה. "אל תזכיר את זה!" "למה לא?" ליווי שרבב את שפתיו והאנגי נאנחה. "אתה בכוונה רוצה להציק לי?" ליווי הנהן. "אה?! ברצינות?! ליווי!" צעקה האנגי וליווי חייך חיוך קנטנטן. "את כזו טיפשה." האנגי גלגלה את עיניה וליווי צחקק בלחש. "אני לא טיפשה." היא אמרה כשחיוך מתחכם על שפתיה. "טיפשה או לא, אני אוהב אותך וזו עובדה." האנגי הסמיקה ובאיטיות הצמידה את שפתיה לשפתיו של ליווי בשנית. אך לפני שנישקה אותו, לחשה כשחיוך על שפתיה, "גם אני אותך."
📎 : השיר לוואנשוט זה ↷

YOU ARE READING
𝗛𝗲𝗿 𝗠𝗲𝗺𝗼𝗿𝘆 | Levihan (aot) ✔
Fanfictionזיכרון ישן צץ במוחה של האנגי. זיכרון זה גורם לרגשותיה כלפי ליווי ולרגשות העבר לתקוף את נפשה החלשה. וואנשוט על ליווי והאנגי מהאנימה "מתקפת הטיטאנים". נכתב ע"י אריאנה ליידי נואר. כל הזכויות שמורות. 5 במאי 2022.