פרק 3

103 16 97
                                    


נ.מ הארי

הגעתי לאחוזה של זאין, ליאם, נייל ושלי. פתחתי את הדלת והדבר הראשון שראיתי זה את ליאם וזאין מזדיינים על הספה.

"היי" אמרתי להם
"הי-פאק זאין" ליאם גנח
גלגלתי את העיניים שלי ועליתי לחדר שלי שבקומה ה3

הורדתי חולצה וקרסתי על המיטה מנסה לישון למרות שהשעה רק 21:00
אבל מוצא את עצמי חושב על משהו אחר...
על מישהו אחר...

על העיניים הכחולות שלו, על השיער החום שלו, עד כמה שהוא נמוך (סליחה הייתי חייבת ה.כ)

שיט
העיניים שלי נפקחו בשניה
העפתי את הכרית על הראש שלי

אני לא יכול לחשוב ככה.

אנשים כמוני לא הולכים עם אנשים כמוהו

אני צריך לצאת
קמתי מהמיטה מהר מידי ונתקעתי בקיר ויכול להיות ששברתי אותו קצת.
קצת הרבה
(אם זה קרה לי לפני כמה ימים זה גם יכול לקרות להארי ה.כ)

אני שם שוב חולצה ומגיע בשניה לדלת.
במפתיע אני רואה את זאין וליאם רואים סרט יחד עם נייל ואשכרה רואים אותו.

"הלכתי לאכול" אמרתי להם ויצאתי בלי לחכות לתשובה מהם

רצתי ליער הקרוב לבית שנמצא בערך 20 קילומטר מהאחוזה

בדרך למקום הקבוע שאני אוכל בו עצרתי כי ראיתי מישהו שנראה בשנות השלושים לחייו, יושב על בול עץ לבד מול מדורה קטנה.

"זה לא בטוח להיות בשעה כזאת לבד ביער" אמרתי בקול שיצא עמוק יותר ממה שהוא אמור היה להיות

האיש קפץ בהפתעה וסובב את הראש אליי
"כן אבל הייתי חייב לצאת מהעיר אז מצאתי את עצמי פה" אמר ואז משך בכתפיו
הנהנתי אליו בהבנה

ואז בשניה אחת לפני שהוא בכלל הספיק להבין מה קרה תפסתי אותו ו-

****

ארבעים דקות אחרי זה הגופה שלו שוכבת ליד רגליי אחרי שכיביתי את המדורה.
עכשיו נשאר רק להיפתר מהגופה

אני פשוט אזרוק אותה לאגם ליד אף אחד בחיים לא ימצא את זה

משהו מציק לי בשן, אחרי נסיונות להוציא את זה אני מוצא חתיכת וריד

"נשארו לי חתיכות מהורידים שלך בשיניים שלי" אמרתי בקול תנוקי לגופה המלאת סימני נשיכות
(החלק הזה יצא יותר קריפי ממה שציפיתי שהוא יהיה ה.כ)

הפלתי את הגופה לאגם
אני מסתובב להתחיל ללכת

רגעע
לואי????







אמ אוקי זה היה הפרק השלישי תגידו לי מה חשבתם

ושמתי לב שאני כותבת יותר מידי הערות במהלך הפרק תגידו לי אם זה מפריע לכם

פרק זה הועלה כי חברה שלי רצתה לראות ועל הדרך אמרתי שאני כבר יעלה פרק אז פרק ביצ'ז

פרק זה מוקדש לענבלוקה inbal_tomlinson
כי אחרת היא תרצח אותי אז הינה לך ענבלוקה


TPWK

Doing it the tommo way


between dead and alive - L.SWhere stories live. Discover now