נ.מ לואי
זה מה שקרה ללואי בזמן פרק 3
אוקי...
הארי פשוט ברח בלי להגיד ביי
לא נורא
סיימתי לקחת כל מה שאני צריך והלכתי לשלם
זה יהיה 28$
נתתי לה את הכסף ויצאתי החוצה
אחרי כמה דקות הליכה הוצאתי את המפתחות ונכנסתי הביתה
סידרתי את כל הקניות במקום
ניקיתי את הבית קצת
השעה 21:25 עכשיו אני אצא ליער קצת
נכנסתי לאוטו ונסעתי ליער הקרוב אחרי בערך שבע דקות נסיעה הגעתי
חניתי את האוטו והתחלתי להסתובב
אני הולך לי ביער ושניה רגע זה הארי?
אני אלך להגיד לו שלום או לא? כאילו אני אפילו לא בטוח שהוא זוכר אותי למרות שנפגשנו לפני שעה.
הוא הסתובב וברגע שהוא ראה אותי מבט מודאג עלה על פניו
"היי לואי" הוא אמר לי בלחץ ולא הבנתי מה קרה לו למה הוא כל כך לחוץ
"היי הארי מה נשמע? מה אתה עושה ביער בשעה כזאת?" שאלתי אותו
הוא שיחרר נשימה שכנראה לא ידע שהחזיק והמבט המודאג ירד בשניה ואותו החליף מבט מתנשא
"אני יכול לשאול אותך בדיוק את אותה השאלה"
"אני יצאתי להסתובב כי לא היה לי מה לעשות ולא היה לי כוח לפרוק את את הדברים שלי מהמעבר" הסברתי לו
"מאיפה הגעת?" "לונדון" "אתה רוצה שאני אבוא לעזור לך לפרוק את הדברים?" "אתה לא חייב הכל בסדר" אמרתי לו
הוא הניד בראשו ואמר "יאללה הולכים אליך, יש לך אוטו פה?"
הנהנתי והתחלתי ללכת לכיוון האוטו
אחרי הנסיעה הגענו לדירה שלי
"יש לי את הנשק המושלם לאיך לסדר" אמר הארי בדרמטיות
"ומה הוא?" שאלתי
הוא הוציא את הטלפון מהכיס ושם שירים
"הפליליסט שלי" אמר בשחצנות
***
"היט מי בייבי וואן מור טיים" שרתי יחד עם המטאטא
"הו בייבי האו וואס אי ספוסט טו נאו" שר הארי עם המגב
"טאט סומטינג וואסנט רייט יא" שרתי והצבעתי על הארי שימשיך
"שאו מי האו יו וואנט טו בי באט איט ג'אסט סו טיפקלי מי" שר הארי עם המגב
"הו בייבי בייבי" שרנו ביחד או יותר נכון צרחנו את השורה
(חלק זה מוקדש לקווין בריטני ספירס ה.כ)
****
השעה כבר 00:53 ועכשיו סיימנו לסדר הכל רק עכשיו
שנינו עייפים ממש ואני לא בטוח שלהארי יהיה כוח ללכת עד הבית שלו
"אתה רוצה להישאר לישון פה? השעה מאוחרת גם אין לך אוטו לנסוע הביתה" שאלתי
"לא זה בסדר גמור אני לא רוצה להטריח אותך" השיב הארי
"לא לא זה בסדר גמור החדר אורחים נמצא ב בעצם אתה יודע איפה הוא אז..." אמרתי והשפלתי את העיניים שלי למטה במבוכה
"היי היי לואי תרים את העיניים. העיניים שלך יפות מידי כדי שלא יראו אותם" הארי אמר לי
הרמתי את עיניי בחזרה אליו ופאק הוא נראה כל כך טוב עכשיו השיער שלו מבולגן מכמה שסידרנו והעיניים הירוקות שלו פשוט למות בשבילם
התחלנו להתקרב
עוד שניה אנחנו מתנשקים
ו
מה רגע ? למה הוא לא רצה לנשק אותי? אני מכוער או משהו?
"לואי פאק אני מצטער אני לא יכול. אתה תפגע בסוף ואני לא יכול לתת לזה לקרות" אמר הארי
"לא נכון הארי אתה לא תפגע בי אני יודע את זה" אמרתי לו ניסיתי שכנע אותו שהכל יהיה בסדר
"אתה לא מכיר אותי לואי עדיף, עדיף שאני אלך" הארי אמר והסתובב והתחיל לאסוף את כל הדברים שלו
הוא פתח את הדלת בא לצאת
"רגע הארי" קראתי לו "עדיין חברים נכון?" שאלתי "עדיין חברים" הוא ענה
זה צובט לי בלב
אני לא רוצה שנהיה רק חברים
הלוואי שהייתי עוצר אותו
הלוואי והיה לי את האומץ להגיד לא נכון הארי אני כן מכיר אותך
אתה הבנאדם שעזר לי לסדר את הבית שלי גם שהוא לא היה חייב
אתה הבנאדם שמצחיק אותי בכל מצב
ואתה הבנאדם שהקסים אותי בשניה הראשונה שפגשתי אותו.
פרק זה מוקדש לענבר כדי שיהיה לה מה לעשות אז הינה לך ענבר
ziam_x_Larry
לא היה לי כוח לעבור על הפרק בכלל כי אני עצלנית ולא התכוונתי לעלות פרק עכשיו אז תתמודדו
יש לציין שחלק האחרון היה לי קיצי מידי לכתוב אבל נתמודד
זהו לאב יו אול
TPWK
Doing it the tommo way
YOU ARE READING
between dead and alive - L.S
Fanfictionאם אוקי זה הפאנפיק הראשון שלי אז לא לכעוס אם הוא נורא פאנפיק לארי שכתבתי כי היה לי משעמם זהו תהיו נחמדים ותיכנסו תנקיו
