הלוחמת

5 מצטערת שסמכתי עלייך.

חיסלתי ממרחק של 30 מטר את הבסיס הצבאי הקרוב ביותר ליער הם אלו שמתקיפים אותי תמיד. חמורים. מגיע להם למות. סיימתי פה באתי ללכת אבל לפתע שמעתי יללות סוס. (סוס בוכה) הוא היה כל כך רגיש. כמו הטיפש שבבית שלי אגב מה איתו? אני מקווה שהוא לא מת במשימה הראשונה אין לי זמן למלא מים.

התקדמתי בעקבות יללות הסוס וכמו שחשבתי הוא היה על הרצפה שכב כנראה שניסו לפגוע בי והתחילו לרות לכל הכיוונים כשאני הסתובבתי והתקפתי במעגלים שיחשבו שהם מוקפים, והסוס החמוד נפגע ברגל. הסתכלתי על הפציעה. הקליע לא נכנס לו לרגל אלה רק עבר צמוד אליו ושרט אותו והוא רזה.

נראה שהוא לא אוכל כמעט כלום, מסכן. הוא מוזנח. הרעמה שלו סבוכה. הוא ממש נמוך וקטן. טיפסתי על קצות האצבעות וקטפתי לו תפוח. הוא בלע אותו בשלמותו כנראה בגלל החושך הוא לא ראה אוכל והיה רעב. קטפתי עוד עשרה הוא אכל גם אותם והתחזק קרעתי חתיכה מהברדס הגדול שלי וכבשתי לו את הפצע הוא נעמד. וכך גם אני. אני לא יכולה לרכב עליו. אבל שהוא יבריא כן לקחתי אותו איתי כשאני שמה יד על צווארו.

הגענו לבית מסתור, כאב חד פילח את גבי בכיוון הצלעות שנמצאות בגב. כאב לי נורא. ונפלתי על הרצפה. ראייתי מטושטשת.

חלום-

אני רואה את עצמי עומדת מול דרקון ענק ומרשים. עם כנפיים! פאקינג כנפיים מזויינות פאק מה לעזאזל? מיקום הכנפיים הוא בדיוק במקום שבו כאב לי לפני שהתעלפתי. זה עוד חזיון? לעתיד?

לפתע אני שומעת קול לא מוכר. "על מעשייך הטובים תקבלי תגמול."

מה זה פאקינג אומר? מה עשיתי שהוא מעשה טוב? נזכרתי באדם שעזרתי לו ובסוס. על זה שעזרתי לו?

הקול חוזר וממשיך "ועל מעשייך הרעים דברים יילקחו." הקול סיים את דבריו אני מבינה. אבל מה עשיתי שהוא נחשב מעשה רע? חשבתי כמה דקות..

נזכרתי בהתייחסות שלי לאדם, והרצון הסופי שלי כלפי הסוס- שירכיב אותי -שיעבוד אצלי

(הדרקון-)

(הכנפיים)

סיום חלום.

תכלס אם מתייחסים למה שהזקנה אמרה היא ביססה את זה שזה היה חזיון על פי זה שהרחתי ופה שמעתי אז לפי הגיון בריא זה גם חזיון אבל זה חזיון שאני פשוט לא מצליחה להאמין לו. מה קשור עכשיו כנפיים ופאקינג דרקונים?

קמתי בבהלה מרגישה לחץ בלתי מוסבר. וכאב חד בביתני. אני מרימה את מבטי וקולטת את החץ תקועה עמוק. החץ שלי. החץ שהשארתי למרשל.

עצבי עלו לי מעל לראש וצווחתי בעצבים. צרחה איומה יצאה מגרוני לאחר הצווחת עצבים הפעם על הכאב שהיה לי כשתלשתי את החץ. "מרשלללללללללללל!!" צרחתי פשוט הוצאתי את גרוני. קמתי קולטת אותו אורז טיק עם האוכל שלי!!!! האוכל שלי הוא קודם מנסה לרצוח אותי ועכשיו לגנוב ממני? ברצינות?

וכל הקטע הכי מטריף זה שליטרלי עכשיו היה לי חזיון על מעשים טובים והוא הופיע שם ותראו מה יצא מקצת רחמים! זה סופי ההחלטה שלי סופית! רגש זה דבר מיותר.

ועוד יותר מזעזע זה שלא מתתי מחץ בבטן שלי. לגמרי. כולי הייתי דם. לקחתי את החץ שהוא הרג אותי בו. ותקעתי לו בבטן בדיוק כמו שהוא עשה לי בשניות האחרונות של חיו. הוא אמר "הייתי אמור להרוג אותך בשם העולם התחתון שבו בגדת." גלגלתי עיניים. וההחלטה סגורה. לצמיתות.

אסור לסמוך על פאקינג אף אחד.

545 מילים פרק קצר יחסית, בזמן מבחנים כי הרגשתי רעה על זה שהארתי ככה את הסיפור בלי הפעלה הרבה זמן. 💓